מכתבים קצרצרים

הרב אלישיב עשה מן החזון איש ורבה של בריסק איחוכא ואיטלולא
הוא היה אדם גדול, ולאו דוקא מבחינת ההשקפה הליטאית, נגלה לכם כי הוא היה רחוק מהשקפה זו כרחוק מזרח ממערב וזו הסיבה מדוע שלא התערב בעניינים אלו והשאיר זאת לאחרים שמהם חשש שמא יזיזו אותו הצידה, מי שעשו אותו התנו כי בנושאי השקפה הם יקבעו ולא הוא, ומציאות היא, שלמרות שהרב אלישיב בימי חייו לא עסק בכתיבת מכתבים אבל מאז שהוא לכאורה עמד בראש הפירמידה הליטאית החלו לזרום מכתבים אחד אחר השני לא כדרכו, והסיבה מפני שאלה לא הוא כתב אותם. מי שמבין לנוסח ימצא כי זה בכלל לא הנוסח של הרב אלישיב, כתב זאת נתי גרוסמן ולמרות שבהתחלה עוד הראו לו בטרם פורסם מאוחר יותר גם את זה לא עשו, הוא אפילו לא ידע כי מתפרסמים מכתבים בשמו. שימו לב, מאותו יום שנתי גרוסמן יותר לא עורך 'יתד נאמן' אין עוד מכתבים בכל שני וחמישי של זה או אחר, חזרנו לכפי שהיה בתקופות רבה של בריסק והחזון איש, שלא עבדו על הציבור לטמטמו על מנת לשלוט בו, הם התכוונו באמת למה שאמרו, ולא חיפשו להבטיח כי הציבור יהיה בשר תותחים שלהם, כפי שזה קורה היום

הרב אלישיב רמס ברגל גאוה את מלחמתם של החזון איש ורבה של בריסק ברבנות הראשית
בני גילאי שישים ומעלה יבינו זאת טוב יותר ואם אתם בני שבעים תבינו הרבה יותר טוב, הבעיה היא עם הצעירים שכבר גדלו בדור אשר הנושא הזה נחלש. בימי חייהם של החזון איש ורבה של בריסק הם ניהלו מלחמת חרמה נגד הרבנות הראשית, עד כדי כך שהתבטאו בביטויים הכי חריפים נגד המוסד הזה. טענתם המרכזית היתה כי זו 'רבנות מטעם' וכל עוד המדינה שולטת שם אי אפשר ואסור להכיר בזה. רק רבנות עצמאית מוכרת ואילו זו ש'מטעם' פסולה ואסורה. רבה של בריסק אף אסר לעבור על המדרכה שלצד 'היכל שלמה' מרכזה של הרבנות הראשית אז, בטענה כי איסורה כל כך חמור שיש לברוח ממנה במרחק הכי גדול שרק אפשר. הוא קבע כי אפילו אם הרב הראשי יחבוש שטריימל זו אסורה ופסולה, הוא התכוון להרב אלישיב שחבש שטריימל וישב בבית דין הגדול וחשש שמא יציבו אותו כרב הראשי על מנת לקנות ככה את החרדים, ביקש רבה של בריסק להבטיח כי אם חלילה הם מציבים חרדי בראש הרבנות הראשית גם זו אסורה ופסולה

'רבנות מטעם' נותרה כפי שהיתה והרב אלישיב הוכיח כי אין ערך לדברי החזון איש ורבה של בריסק
היתה לו כאן נגיעה אישית, הוא לא רצה לשאת את הכתם הזה לבד, הוא חיפש שותפים וככה להוריד מעצמו את הפגיעה הישירה בו. מפני שאם הוא היה ממשיך בדרכם של החזון איש ורבה של בריסק, הוא היה היחיד שהיה צריך להתנצל ולהסביר מדוע מרד ופגע בהם וישב בבית דין הגדול כשהם קבעו כי זו אסורה בכל מצב, אפילו אם יציבו רב ראשי חובש שטריימל, הם לא השאירו לו אפילו פירצה הכי קטנה שיוכל לטעון שזה מה שהתיר לו, הם חזרו על הדברים הרבה פעמים בצורה שלא תותיר כל ספק. ולכן, הוא רצה שעוד חרדים יחדרו פנימה ואז ממילא הוא כבר לא יהיה יחיד, וגם לא ירצו לפגוע בכל כך הרבה אז יירדו ממנו. בנוסף הוא התאהב בכח של 'הרבנות הראשית' ועשה הכל להחדיר מה שיותר חרדים לכל משרה מתפנה, למרות שמחותנו הסטייפלר אביו של ר' חיים קנייבסקי חתנו כותב בספרו קריינא דאיגרתא שאפילו לשם פרנסה אסור לעבוד ברבנות הראשית חייבים להתנתק מהם בכל דרך. כאן יש להבהיר, כי לא חל כל שינוי במשך השנים, מי שיטען שהיום יש פחות שליטת המזרחי היא שטותית מפני שלא בשל כך הוא אסר זאת אלא בשל 'רבנות מטעם' מפני שזו הרבנות של המדינה היא מממנת את זה היא משלמת משכורת ומחזיקה את הרבנות הראשית, ומצב זה ממשיך עד היום הזה, כך שמה שעשה הרב אלישיב היה רמיסתם של אותם מי שלחמו ברבנות הראשית

עד היום הזה לא הצליחו ההשקפיסטים הליטאים להסביר את המרידה בחזון איש וברבה של בריסק
מילא 'יתד נאמן' של היום הם לא היו חסידי הרב אלישיב, הם סבלו מרורים מן הבית שלו. אבל השכיסטים ובמיוחד 'הפלס' איך הם לכבוד היארצייט של הרב אלישיב מסבירים את המרידה הזו, איך הוא רמס את חזונם והשקפתם של החזון איש ורבה של בריסק בצורה שכזו. הם מתחמקים ולא עונים לא רוצים לעסוק בשאלה הזו, מפני שהיא מוכיחה אחת מן השניים, או שהרב אלישיב מזרחניק והחדיר מזרחיסטיות לעולם החרדי, או שמלכתחילה לא היה ערך לאיסורי רבה של בריסק והחזון איש ואפשר לרמוס את הוראותיהם הם לא כל כך חשובים, או שיטענו כי לכל גדול הזכות לקבוע אחרת, אבל את זה לא יאמרו מפני שאז כל טענותיהם לשונאים ולראשיהם לא יחזיקו מים. כאן אגב אצל השכיסטים התורה מתחילה מהרב שך לפני כן העולם היה תוהו ובוהו, ככה שאינם צריכים הסברים יותר

החזון איש ורבה של בריסק חלקו על גישת ושיטת הרב אלישיב - גם הם ידעו כי לרבנות הראשית כח והשפעה אדירה על רבנות ארץ ישראל ובכל זאת וויתרו על זה
מי שילמד את דברי הרב אלישיב מדוע הוא התיר את הרבנות הראשית ודחף לשם אנשים בטענה כי לרבנות הראשית השפעה וכח חזק בכל מה שקשור לרבנות בארץ ישראל, ואסור לוותר על עמדות חזקות שמשם נוכל להשפיע על הקורה בארץ ישראל בתחום הדיינות הרבנות והכשרות. לכאורה נימוק הגיוני, אבל אז נשאלת השאלה אם כן מדוע לא קיבלנו את גישת המזרחי מיד בתחילת קום המדינה שזה היה נימוקם מדוע לשתף פעולה ולכבוש כל עמדה אפשרית וככה להבטיח את הרוחניות של ישראל, ולהשפיע דרך עובדים דתיים שיהיו בכל מקום. גם רבה של בריסק והחזון איש ידעו כי לרבנות הראשית כח עצום וכי הם שולטים על הכשרות הרבנות והדיינות בישראל, ואם נאפשר לחרדים לחדור למקומות הללו הרי שכוחנו יגבר, ובכל זאת הם קבעו כי זה אסור באיסור חמור ומוחלט, עד כדי כך שרבה של בריסק הדגיש אפילו אם נכבוש את הרבנות הראשית הרב הראשי יחבוש שטריימל זה אסור באיסור הכי גדול שרק יש מדובר במרידה בהקב"ה

הרב אלישיב שיחק עם שיעורי החזון איש ולעג לסבו הלשם וביזה אותו בצורה חמורה ומביישת
הם מספרים זאת להוכיח 'גדלות' ולא קולטים איזה נזק הם עושים להרב אלישיב וכיצד הם גורמים לבזות את סבם הלשם. אין זה סוד כי הרב אלישיב בכל שנות חייו היה רחוק כרחוק מזרח ממערב משיעורי החזון איש ומנהגיו, הוא היה הרבה יותר קרוב להרב קוק מאשר לחזון איש ורבה של בריסק, ועד לפרשת הממזרים ברבנות הראשית הוא השתייך למזרחי וכלל לא לחרדים, ואז כשהחלו לבא אליו חרדים ובעיקר נכדיו הוא נקלע לבעיה קשה. היה לו גביע של סבו הלשם שעליו היה עושה קידוש, אבל משום מה חתניו ונכדיו לא אהבו זאת מפני שלא היה לזה שיעור חזון איש, תחילה הוא המשיך בשלו אבל כשהם גדלו והבין שזה כואב להם, הוא שלח את הגביע לפחח שהגביע אותו קצת בשביל שיהיה לו שיעור חזון איש, ונכדיו רקדו ושרו הנה הסבא ב"ה כבר עושה קידוש על גביע שיש בו שיעור חזון איש. הם מודים שברוב שנות חייו הוא עשה קידוש על גביע שאין בו שיעור חזון איש ואם כן הוא לא קידש או אמר ברכה לבטלה עשרות שנים. ולא רק הרב אלישיב, ומה עם הלשם, האם הוא עשה קידוש בחייו, הלא לגביע לא היה שיעור חזון איש. זה מזכיר לי סיפור אחר עם נכדו של החפץ חיים שיש לו  את הגביע של סבו אבל אינו מקדש עליו ושכנשאל למה, הוא אמר מפני שאין לו שיעור חזון איש. במילים אחרות הוא אומר כי החפץ חיים מעולם לא עשה קידוש או שלא יצא, מפני שלא היה לגביע שיעור חזון איש. אתם מבינים כולם, הלשם, החפץ חיים ועוד הרבה מגדולי ישראל הם לא יצאו ידי חובת קידוש רק כמה חולי עצבים בבני ברק הם אלו שמקדשים נכון