רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 13 במאי 2015

משיחת כ"ק אדמו"ר חג השבועות ה'תנש"א

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר חג השבועות ה'תנש"א
סימן ד
ובפרטיות יותר – בעבודת השם , אף על פי שבעבודת יהודי ישנם כמה וכמה פרטי דרגות ואופנים עם כל זה שלימות העבודה [ מתוך מנוחה ] היא דוקא כאשר בכל פרטי עבודת היהודי נרגשת הנקודה האחת והיחידה , אני
[ לא ] נבראתי [ אלא ] לשמש את קוני , וכפי שזה בקיום המצוות , נוסף על הכוונה הפרטית שבכל מצוה ומצוה [ מהתרי"ג מצוות ] , צריכה להיות [ עוד קודם לכן ] הכוונה הכללית , כנוסח ברכת כל המצוות – אשר קדשנו במצוותיו וצוונו [ ורק לאחרי זה מזכירים את המצוה הפרטית ] , הכוונה בכל המצוות שמקיימים את רצונו של הקדוש ברוך הוא , ובלשון המשנה ןהובא להלכה בתחילת השולחן ערוך – לעשות רצון אביך שבשמים
[ לאחרי שמונה את ארבעת אופני העבודה , הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי ] , ובדיוק הלשון רצון אביך ולא מצוות אביך ,מצוות קאי [ גם ] על התחלקות המצוות לפרטים – תרי"ג מצוות דוקא , לא תוסיפו גומר ולא תגרעו , וכל מצוה מחולקת מכל שאר המצוות באופן קיומה וכולהו , עד שאין עושין מצוות חבילות חבילות , דבעינן שיהא ליבו פנוי למצוה אחת , מה שאין כן רצון הוא למעלה מהתחלקות [ ושינוי דרגות ] – רצון הוא אחד ויחיד , הן בנוגע לפרטי הדבר שהוא רוצה הרי הרצון הוא בכל פרט בשוה , והן בנוגע לכללות הענינים , הרי אין הרצון משתנה לפי אופן הענינים שהרצון בהם , נאמר שבדבר זה הרצון הוא באופן כך ובדבר זה הרצון הוא באופן כך , ולכן נאמר הלשון לעשות רצון אביך שבשמים – כיון ששלימות העבודה [ מתוך מנוחה ] היא בכך שבקיום כל המצוות תורגש נקודה אחת ויחידה – שמקיימים בזה את רצונו של הקדוש ברוך הוא , ומזה נמשך אחר כך גם בפרטי המצוות , כפי שכל מצוה היא במקומה [ כמצוה פרטית ] – כידוע שכל מצוה כלולה [ ויש בה מעין ] מכל שאר המצוות , ולכן העוסק במצוה פטור מן המצוה , כיון שהיא כוללת בתוכה את שאר המצוות , במילא על ידי קיום מצוה זו הרי זה כמו שמקיים גם זה [ המצוה שניה ] ,
סימן ה
ענין הנזכר לעיל רואים בהדגשה במצות אהבת השם [ הכוללת את כל מצוות עשה , וגם את מצות יראת השם הכוללת את כל מצוות לא תעשה ] – ואהבת את השם אלקיך בכל לבבך , אהבה שבלב קשורה דוקא עם תנועה ושינוי – בבחינת רצוא ושוב , אף על פי כן כתוב שהעבודה צריכה להיות באופן דאם רץ לבך שוב לאחד , ולכאורה אינה מובנת תוספת תיבת לאחד , דלכאורה היה מספיק לומר אם רץ לבך [ צריך להיות ] שוב , כמו שכתוב והחיות רצוא ושוב , ואדרבה , העבודה שבלב קשורה דוקא עם תנועה דרצוא ושוב , עד שחיות האדם על ידי השפעת הדם מן הלב תלויה בכך שתמיד יהיה דפיקו דליבא , תנועה תמידית דרצוא ושוב , ועל דרך זה מובן בנוגע לעבודה שבלב [ אהבה ] , שצריכה להיות באופן דרצוא ושוב , הרצוא מביא לשוב
[ בכלים ] , ואחר כך מביא השוב לרצוא נעלה יותר , ולאחרי זה לשוב נעלה יותר וכן הלאה , מה שאין כן שוב לאחד מדגיש שהשוב צריך להיות לדבר אחד ויחיד – לא לריבוי , ואפילו לא שתי תנועות דרצוא ושוב ?!
ויש לומר הביאור בזה , שלימות העבודה היא דוקא מתוך מנוחה , עד שאפילו במקום דשינוי ותנועה [ רצוא ושוב ] , יהיה ענין המנוחה , וזה נפעל דוקא על ידי זה שנרגש רצון השם – רצון אחד [ כוונה ותכלית אחת ] – בכל פרטי העבודות , ולכן אומרים שואם רץ לבך שוב לאחד , תכלית השוב צריך להיות לא [ רק ] בכדי להגיע לרצוא נעלה יותר , אלא לאחד – לקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא , זאת אומרת שאינו  מרגיש בזה את שינוי התנועה דלבו [ רצוא או שוב ] , אלא את קיום רצונו של הקדוש ברוך הוא שהוא אחד [ ובזה אין שום נפקא מינא אם זה רצוא או שוב ] , ויתירה מזה [ כלשון הידוע ] , - אפילו נצטווינו לחטוב עצים , ועל ידי זה נמשך אחר כך הלאחד גם בפרטי העבודות ופרטי תנועות הלב , רצוא ושוב ,
בברכת התורה משולם צפניה 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.