רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 18 במאי 2015

דרשת מרן הרב מרדכי אליהו בישיבת מרכז הרב - ביום ירושלים

דרשה נפלאה שמסר הרב בישיבת מרכז הרב ביום ירושלים תשס"ז, מעלתה של ירושלים ומי הם יקירי ירושלים האמיתים ? • והאם קביעת גבולות בארץ ישראל היא משהו מעשי • ומה המקום המקדש תופס בחיינו • ובזכות מה נזכה לשלימות ירושלים

מי הם יקירי ירושלים?

כבוד הכהן הגדול מאחיו, הרב הגדול מעוז ומגדול, הגאון האדיר, ראש ישיבת מרכז הרב הרה"ג אברהם שפירא, הרב הראשי לישראל, ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ויתקיים בו הכתוב "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".

כבוד מעלת הרבנים היקרים והנכבדים, רבני ערים, דיינים, כבוד המנחה היקר, קהל קדוש ונכבד.
בסוף פרשת מסעי כתוב: "זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה, ארץ כנען בגבולותיה. והיה לכם פאת נגד ממדבר צין עד אדום, והיה לכם גבול נגב עד ים המלח ונסב הגבול...". לפי הפשט, באים לארץ, רוצים לדעת את הגבולות. כמו שבכל מדינה ומדינה יש מפה עם הגבולות שלה, גם כאן באה התורה ואומרת – לכאורה, אני אומר לכאורה – לפי הפשט, זה הגבולות, זה הגבולות של ארץ ישראל. זו המפה של ארץ ישראל.
אבל רש"י אומר אחרת. רש"י אומר ככה: "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוץ לארץ, הוצרך הכתוב לכתוב מצרי גבולי אורחותיה סביב, לומר לך מן הגבולין הללו ולפנים המצוות הללו נוהגות".
רש"י אומר אחרת. רש"י אומר שהתורה באה לומר את הגבולות, לא שרטוט מפות, אלא התורה באה להגיד לך, הגבולות האלה שאני אומרת לך, שאני כותבת לך, בזה תפריש תרומות ומעשרות. כאן המצוות התלויות בארץ.

להמשך כנסו כאן


אבל מעבר לגבולות האלה, אתה לא חייב. אם זה מדרבנן או לא מדרבנן, אבל לא דאורייתא.
בשביל מה צריך רש"י לומר לנו את השיטה הזאת? גבול! מפה!

צריכים לדעת, שארץ ישראל זה לא "מפה". ארץ ישראל – "אשר עיני ה' אלקיך בה" – זה לא מפה! ארץ ישראל היא ארץ שהקדוש ברוך הוא בחר אותה מכל העולם כולו! וחיבר אותה עם עם ישראל ביחד!

והתורה מתחילה בבראשית, "שלא יאמרו אומות העולם", והיום הם אומרים אומות העולם, זה לא מעניין אותנו, כתוב בתורה וזה הכל.

ארץ ישראל זה בריאה שהקדוש ברוך הוא ברא! ויש בה מצוות מיוחדות.
ובתוך ארץ ישראל יש את ירושלים. בירושלים אוכלים מעשר שני. בירושלים חלק מהקורבנות אוכלים בירושלים. גם בירושלים יש את הגבולות שלה. גם ירושלים מקודשת היא. ויש דברים שמותר לאכול בירושלים, ויש דברים שעולים ל... "ועלית", איך אומרים התוספות בשם הירושלמי, בא אדם לאכול בירושלים, וכתוב "למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים". בא, רואה כהנים לעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, ולבו נפתח ונהיה יראה שמים!

ארץ ישראל וירושלים זה בריאה! זה בריאה מיוחדת! בריאה שהקדוש ברוך הוא ברא, ברא אותה וחיבר אותה בשביל עם ישראל.

ומתוך ירושלים בחר את הר המוריה, את מקום המקדש. שלבים שלבים. עזב ה' את כל העולם כולו, וברר אוכל תוך פסולת. ואוכל מתוך פסולת, אליבא דכולי עלמא מותר לברור. כמו שכתוב "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". כל העמים הם עמים, אבל אני מבדיל אתכם מן העמים, מוציא אתכם מכלל העמים כולם, כי אתם אוכל, אוכל מתוך פסולת להיות כלי.

אבל זה מחייב אותנו. מחייב אותנו לדעת שאנחנו עם ה', מחייב אותנו שארץ ישראל יש בה קדושה, מחייב אותנו שירושלים יש בה קדושה מעל ומעבר, ומחייב אותנו שבתוך ירושלים יש גם את הר המוריה, מקום המקדש.

מחייב אותנו, לא אותנו אלא את כל העולם כולו. כשעומדים להתפלל מכוונים. אמרתי פעם, אבל אמרתי את זה "כעין". בחוץ לארץ מכוונים לכיוון מזרח, ירושלים. בארץ לכיוון ירושלים. למה? הרי כתוב שאדם שעומד להתפלל צריך לכוון את לבו כנגד קודש הקדשים, לבית המקדש ולירושלים, כך כתוב בהלכה.

אז היום, למה מתפללים למזרח? שיקחו מצפן וידעו בדיוק איפה מקום המקדש, ולשם בדיוק יכוונו להתפלל!

אבל לא נוציא לעז על רבותינו הראשונים, אנחנו ממשיכים להתפלל לכיוון הזה.

אבל זה מקום תל תלפיות, תל שכל העולם כולו מתפללים לכיוון הזה! וזה רצון הבורא.

ארץ ישראל וירושלים צריכים לדעת שזה בריאה מיוחדת! מקום מיוחד! אתה יכול לאכול כמו כאן מעשר שני, ומחוץ לגבולות ירושלים אתה לא יכול לאכול.

וחז"ל אומרים, שאם רוצים להרחיב את הגבולות של ירושלים, תשימו לב, צריך נביא, צריך מלך, צריך אורים ותומים, צריך סנהדרין, רק אז אפשר להרחיב את גבולות ירושלים. אחרת אי אפשר. זה לא מפה!

אז עלתה לי פעם מחשבה להבין, למה אם יש מלך ויש נביא ויש סנהדרין אז אפשר להרחיב את גבולות ירושלים?

מלך - לא ממליכים בלי רצון הבורא יתברך שמו ויתעלה!! נביא – מקבל את ההשראה מהקדוש ברוך הוא. אורים ותומים – זה גם כן שכינה. אז אם יש מלך ויש נביא ויש אורים ותומים ויש סנהדרין, אז זה רצון הבורא להרחיב את ירושלים.

ואם תאמרו למה? פשוט מאוד. כשאנחנו מרחיבים את ירושלים של מטה, אז גם הקדוש ברוך הוא מרחיב את ירושלים של מעלה. הרי ירושלים של מטה כנגד ירושלים של מעלה. אז אי אפשר להרחיב את ירושלים בלי רצון הבורא יתברך ויתעלה. אז אומר הקדוש ברוך הוא אני מסכים, מלך, נביא, סנהדרין, אורים ותומים, קרבנות, להקריב בכדי להרחיב את ירושלים.

והגמרא במסכת שבועות מביאה על זה כמה הוכחות לעשות את הדבר הזה.

אז צריכים לדעת שלא רק עפר של ירושלים, אבני ירושלים קדושות, אלא גם אנשי ירושלים! יקירי ירושלים זה חשוב מאוד!

איך אומרים חז"ל במדרש איכה? "ילדי ירושלים היו מאוד פקחים". הילדים! בני ציון היקרים היו. נמצאים בירושלים, האוירה של ירושלים מחכימה.

חז"ל אומרים שאמרו לו לרבי יוחנן "איכא סבי בבבל" אמר להם, מה אתם מדברים!? 'למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב'! אמרו לו, מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, אמר, היינו דאהני להו". יש זקנים בבבל, אמר למה, איך זה יכול להיות? הרי התורה אמרה 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה'!! אמרו לו שהם, יש זקנים שבאים לבית הכנסת, אבל "מקדמי ומחשכי". זאת אומרת שמקדימים מוקדם ויוצאים מאוחר. אמר, אם ככה, בסדר גמור. אז הם יכולים.

העניין הוא כך. "מקדמי ומחכשי" זה תוספת על מה שאדם חייב לעשות. באים מלאכי השרת - שימו לב, לא מלאכי חבלה - מלאכי השרת, אומרים לקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, כתוב בתורתך 'לא ישא פנים, היאך אתה נושא פנים לישראל, שנאמר 'ישא ה' פניו אליך'! מלאכי השרת?! מה זה מעניין אותכם?! מה אכפת לכם!! שיהיה!! אומר הקדוש ברוך הוא, היאך אני לא אשא פנים לישראל? אני אמרתי 'ואכלת ושבעת וברכת', והם מחמירים על עצמם על כזית ועל כביצה, לא שבעים, לא אוכלים כדי שביעה, והם מחמירים ומברכים. ולכאורה זה ברכה לבטלה! התורה אמרה 'ואכלת ושבעת וברכת' – לא שבעת, לא תברך. אומרים חכמים, אכלת? תגיד שבעת! מה שאכלת תגיד ברוך ה', טוב לך! זה שביעה במקצת הוי שביעה. אבל כאן הכוונה אחרת. אומר הקדוש ברוך הוא, הם עושים חומרא, הם מחמירים על עצמם, אז גם אני אשא להם פנים.

איך אמר אחד המפרשים? שפעם בא איזה עני ורוצה לאכול, אז אמר לו בעל הבית חכה, יש לי משקל בבית, לקח חתיכת לחם, פרס פרוסה בדיוק בדיוק כזית ונתן לו לאכול. אמר, זה לא מספיק לי! אני רעב! אמר לו, תראה, גם אני אכלתי כזית וברכתי ברכת המזון! אמר לו, מחמירים "על עצמם" – על עצמך תחמיר על כזית וכביצה, לי תתן כיכר שלם לאכול כדי לשבוע ממש!

זה כמו שאמרו 'מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך', אחד משבט אשר התחתן משבט יהודה. שבעת ימי חופה נגמרו, הכלה לא מבשלת בשבעת ימי חופה. ביום השמיני הוא הלך לעדור בעצי הזית. חוזר הביתה, היא מכינה לו עוף ממולא, אוכל מיוחד כמו שהיה לה בבית הוריה, בית מלכים. הוא בא, אומר לה, גברת, גברת, תעזבי אותי מכל האוכל הזה כולו, תני לי קצת שמן וחתיכת לחם, ואם הוא היה ספרדי גם מעט זעתר, ואני אטבול בתוך השמן וזעתר אני אוכל, ואוהוהוהו – זה אוכל הכי טעים. טוב. בסדר. אוכל. והנה בא איזה עני, דופק בדלת ורוצה לאכול. אומרת לו, טוב, בסדר – חכה רגע. מביאה לו שמן וזעתר ולחם, אומר לו בעלה, לא, לא, לא, לא, תתני לו מהעוף, תני לו... אמרה לו, אדוני, אתה... אמר לה ככה: 'מאשר...' – אני משבט אשר – '...שמנה לחמו', לחם ושמן זה טוב לי, אבל 'הוא יתן' – כשאני נותן 'מעדני מלך'.

רבותי! אני גר בקרבת מקום פה. אני עובר פה בלילה בשעות מאוחרות ואני שומע קול תורה! אחרי הזמן! אחרי הסדר שיש לכם פה, סדר שלישי. קול תורה! זה תוספת שאתם מוסיפים. אתם יודעים מה אתם עושים בתוספת הזאת?! איזה סנגוריה גדולה אתם עושים?! אומר הקדוש ברוך הוא, אלה מחמירים על עצמם ועושים עוד סדר! עד שצריך לבוא פה אחד המשגיחים ולעורר ולומר לכם תפסיקו ללמוד לכו לישון! ואתם ממשיכים ללמוד?! כשעושים לכם את הדברים האלה?! אז זה דבר חשוב מאוד.

וזה, אני לא רואה פה את ה... אבל כתוב 'אב ובנו שראו את החודש', מקדשים את החודש, את האבא אני רואה, אבל את בנו אני לא רואה, הוא נחבא בין הכלים. זה החינוך שמחנכים אתכם! זה החינוך שמחנכים אתכם! להיות ככה נחבא אל הכלים, לא להיות ככה בחוץ... להראות העמים והשרים את יופיה...

בזכות התוספת הלימוד שלנו, בזכות התוספת שמחה שאנחנו שמחים בבניינה של ירושלים, שהקדוש ברוך הוא יעשה עמנו כמו שאנחנו, כמו שאמרו מלאכי השרת – אנחנו מחמירים על עצמם, אז הקדוש ברך הוא יברך אותנו לא לראות רק אורה של ירושלים, אלא לראות את בניין בית המקדש בנוי ומשוכלל כמו שרש"י אומר. והתוספות לא חולקים עליו. זה אחד המקומות שרש"י והתוספות ביחד אומרים! שבית המקדש העתיד לבוא בנוי ומשוכלל ירד מן השמים! שיא השכלול שיכול להיות.

אבל איך אנחנו אומרים, אתה ה'... ובאש אתה עתיד לבנותה. איך ירד בית המקדש על מקום הנמצא כיום?

אז קודם כל אין פה עירוי, ולא הגעלה, יש ליבון! לטהר את הכל! אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כך שהכל יהיה מלובן, יהיה טהור, אז בית המקדש ירד בנוי מן השמים בנוי ומשוכלל על מכונו, יראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל ובבניין אריאל במהרה בימינו, אמן.


[1] (במדבר ל"ד, ב-י"ב): "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיֻה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. וְזֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.