רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 30 באפריל 2015

כח הדיבור בקדושה

פרשת אמור מאת מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א

"ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם" (כא,א).

"האמנתי כי אדבר". כשאומרים, כשמדברים, מתחזקים באמונה. כמו אותו סיפור על שניים שהתווכחו אם יש ה' בעולם ובא שלישי ואמר – בודאי שיש, הרגע דברתי איתו!

ויאמר... אמור... ואמרת... (כא, א).

הסוד זה הדיבור. אין כוחנו אלא בפינו. מי שהולך בדרך הזו ומרבה לדבר עם ה', רואה עולמו בחייו. אדם מרגיל את עצמו לדבר עם ה', בלשון שלו, ומספר לפניו יתברך את כל מה שבליבו, אין לשער את התענוג הרוחני שמרגישים מזה. כי על כל אחד ואחד עוברים בחיים צרות שונות ומכאובים שונים וכל מיני עוגמת נפש מידי יום ביומו, אבל כשמתגלים לדבר עם ה' ולספר את כל אשר עם לבבו, האדם לא הולך לאיבוד בכל המצבים שעוברים עליו, הוא לא נשבר, הוא מקבל חיות חדשה ויש לו טעם בחייו.

ויאמר... אמור... ואמרת. התורה הקדושה רומזת לנו ומזרזת אותנו: תתחילו לדבר עם ה'. פסח זה פה - סח, סח ומספר נפלאות ה'.

"ואותו דבר עם פסח שני שחל ביום ראשון הקרוב, יום שבו אנו זועקים לה' את הזעקה של החיים: "למה ניגרע"? גם אנחנו רוצים ישועה, גם אנחנו רוצים גאולה, רוצים להתקרב אליך אבא, רוצים להיות צדיקים וקדושים. "וכי אבדה תקוותי חס ושלום? הלא אין מעצור לה' להושיע גם טמא כמוני, הייפלא מה' דבר? (אוצר היראה, פסח ספירה ושבועות לח).

להמשך כנסו כאן:



ואותו דבר עם ספירת העומר, שהכהן הגדול מניף עומר שעורים למעלה ולמטה ולארבע רוחות העולם, עומר התנופה קוראים לו. מה זה תנופה? זה תנו – פה, תתחילו לדבר עם ה', ה' נמצא בכל מקום, למטה ולמעלה ובכל ארבעת הצדדים, דברו איתו.

אתה בחושך? תחפש את ה' בתוך החושך, תפנה אליו משם, תתחבר אליו משם, כי כשמוצאים אותו שם, יוצאים משם. "כי אלך בחושך, ה' אור לי".

כשאדם מבין שלבד הוא לא יצלח לתקן את המדות שלו, לנצח את התאוות שלו, לתגבר על היצר הרע שלו, כשאדם מבין את זה, הוא לא מפסיק להתפלל ולבקש מה' תעזור לי. ה' ברא אותנו עם יצר הרע, הוא לא בא אלינו בטענות שיש לנו יצר הרע, הוא רק רוצה שהאדם יתפלל, שירבה בתפילה והכנעה: ה' תעזור לי לא לכעוס, תעזור לי לשמור את העיניים, תעזור לי שאני אמאס בתאוות, שאני ארצה את הקדושה יותר מהכל, שאני ארצה רק אותך. תעזור לי שאני כל הזמן ארגיש את הטעם המתוק שלך ולא אצטרך לחפש טעמים אחרים. אדם לבד לא יכול להתגבר על היצר הרע שלו. "בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו, אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". כשאדם מבין את זה הוא לא מפסיק לדבר עם ה' ולבקש ממנו – תעזור לי. תציל אותי. תשמור עלי.

הקב"ה הוא כל יכול. הוא יכול ברגע אחד להפוך את מצבו של האדם בגשמיות וברוחניות מן הקצה אל הקצה, אלא שהאדם חייב להאמין. הקב"ה לא יכול לשלוח זיווג לבחור בגיל שלושים? בגיל ארבעים? הקב"ה לא יכול להושיע בבנים גם אחרי עשרים שנה? על כן מה שמבוקש מכל אחד בעת נסיון ארוך, זה לאמץ לבבו באמונה ובטחון, להתבונן ברחמיו וחסדיו הגדולים והנפלאים, בכוחו הגדול להושיע בני אדם בישועות היותר רחוקות מהשכל, ומתוך כך ימשיך האדם להתפלל ולהתחנן עד אשר תבוא אותה שעה, ויש לך שעה ויתנו לך.

מה שרוצים ממך זה שפה, שאתה בתוך גוף, ויש בעיות עם הילדים, ויש בעיות בין בני הזוג, ויש בעיות פרנסה, ויש בעיות עם שידוכים, ועם שכנים, ועם עצמך, והכל קשה, שבתוך כל הקשיים הנוראים שיש לך פה תפנה אל ה'. זה מה שה' רוצה ממך. שפתאום תבין שמתוך כל הדברים שאפשר לעשות, הדבר הכי חשוב זה להרים את הראש למעלה, לפנות אל ה'.

יש דבר אחד בלבד, יש בורא לעולם, פונים אליו, מדברים איתו, מבקשים ממנו. "עצה לכל בר ישראל שלא יחסר לו מאומה, ושיהיה תמיד דבוק בעבודתו יתברך, שירגיל עצמו תמיד להתפלל ולבקש מה' על כל דבר, מקטן ועד גדול, ואל יחשוב שצריך לזה התבודדות בטלית ותפילין, רק בכל מקום שעומד אז, אפילו בשוק, יראה אם הוא מקום נקי שנאמר והיה מחניך קדוש ויבקש מה' יתברך כל משאלות לבו" (הרב הקדוש מפשיסחא). הרי כל החסרונות שלנו זה כדי שסוף סוף נפתח את הפה ונצעק אל ה'. "אני כל כך חיכיתי לרגע הזה, לרגע הזה שאתה תרגיש שחסר לך ואז תצעק אלי".

להגיד תודה כל אחד יכול. היום כולם יודעים שהתודה  זה הכוח הכי גדול שיש לאדם. כשאדם נמצא במצב הכי קשה, אז מה שיכול לעזור לו זה שיגיד תודה. בעצם הוא צריך להגיד הושיעה נא אבל לפני שיגיד הושיעה נא קודם שיגיד תודה. אם אתה אומר תודה, אתה מקדם את הישועה שלך. על מה נגיד תודה? הרי אני עכשיו בצרה, איך אני אגיד תודה? אבל זאת כל העבודה. לדעת שאין עוד מלבדו. הכל ה' עושה והכל לטובה.

כשאדם הולך עם תודה, מודה לה' על כך המתנות שה' נתן לו עד עכשיו ונותן לו גם עכשיו בכל רגע ורגע, אז הוא שמח בחלקו וה' איתו.

צריך לדבר חיובי. עוד יהיו ישועות גדולות, עוד יהיה טוב, תהיה פרנסה בשפע, שידוכים טובים, הדיבורים פועלים. לכאן ולכאן. אסור להוציא מהפה דיבורים של יאוש, של חוסר תקווה, דבורים כאלה מזיקים. צריך הרבה לברך אחד את השני כי לברכות יש כוח עצום, כוח של מילה יהודית.

קיבלנו הבל פה קדוש, צריך לשמור עליו. לא לשון הרע ורכילות, לא כעס, לא ליצנות, לא שקר. צריך לקחת את הנשימה הקדושה הזאת ולהוציא אותה בתפילה, בתורה, באהבת חברים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה