רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 20 באפריל 2015

שיר ללעג בעומר

מאת איש מירון

מסודר לפי א' ב' וגם החריזה בכל שורה לפי א' ב' ואחריו ים

אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה דשריא [מגילה כה:]
ויהי אנשים לנפש אדם טמאים, וסביב מקדש יי לא באים, ובכל סוס ורכב לקבר אלהיהם נראים, וכל המשפחה לשם נושאים.
ויהי בעת לאליליהם מתקרבים, כל השוטים או בנים שובבים, ואת בתי הקברות באוכל מסובבים, וחי רוטל לבעל מקריבים.
ויהי גבורים לעמם לועגים, ומפריעים לשמחת כל החוגגים, ומקשים עליהם ומסתכלים ומתמוגגים, העיקר שלכיסם הם מאד דואגים.
ויהי דעת מהעם מאבדים, וליום זה סגולות מייחדים, ובשכנועים חדשים מדי שנה מתחדדים, כמה גדול היום ליודעי חן וסודים.
ויהי העם בעניינם תוהים, ועל רבניהם לא תמהים, וכעדר מהלכים אחר האלהים, ובלי מחשבה בעינים כהים.
ויהי ועדות רבנים מחוים, ראו כמה סביב המדורה משתחוים, ודמויות הוד מסביב מתלוים, ושורפים שערות בניהם כסְפַרְוִים.[מלכים ב' יז' לא']
ויהי זמן זה לעם מתבזים, שוחטים לכבוד המת כבשים ועיזים, ומוזילים מכספם זוזים זוזים, ולהבין שהכל שקר אין מעיזים.
ויהי חכמים שלא היו שמחים, ויפרסמו לכל העם שאינם אחים, כך הם חושבים ובטוחים, שלא יקשיבו בשער למוכיחים.
ויהי טוב בעיני שוטים, להתפלל למתים בקברם חנוטים, ולהתאסף סמוך לימי קציר חטים, והבנים עצים מלקטים. [עיי' ירמיהו ז' יח']
ויהי יום זה לאנשים חיים, ומתאספים מכל איים, אש ולהבות כבני כִּתִּיִים [עיי' תענית ה:], מרקדים ומספקים ומטפחים כאמוריים [עיי' תוספתא שבת פרק ז'].
ויהי כל הבאים מכל עבר הולכים, ולא זכרו דברי המלאך ב'בֹּכִים', עיי' שופטים ב', וילכו אחרי ההבל במחשכים, ופתילות ושמן למדורה מנסכים.
ויהי למירון רבבות עולים, וסביב בית אלהיהם מתפללים, כבית ירבעם סביב שני עגלים, ובשיר ורינה מתהוללים.
ויהי מירון מרבה אשמה לתמימים, כשומרון לבעל כן קבר מרוממים, ואת העם בנכליהם מרמים, ואת תורת הסוד לכולם מפרסמים.
ויהי נביאי שקר לבאבות מכונים, ולעת הזו כל השנה מתכוננים, להגדיל שמם ולהרבות בבלגנים, וסביבם משב"קיהם אדמו"רים ושאר עסקנים.
ויהי סביב סביב מתמלאים האוטובוסים, ממזרח וממערב כולם מגוייסים, ועובדי מירון ביום אידם מתכנסים, כמים לים מכסים.
ויהי עת התכנסות הרועים, ובשירים משונים מקרקרים כצפרדעים, ובמאכלים ומשקים את ליבם משביעים, אחוריהם אל היכל ה' ותפילתם לקבר מביעים.
ויהי פרץ בעם לקבר מתכופפים, ומכל הארץ לשם מתאספים, ועל כנפי נשרים לשם מתעופפים, ומשנה לשנה לא מרפים.
ויהי צער גדול שמה' קצים, ורק לבתי קברות חפצים, וכמו תכליתם כך לשם רצים, עדי יגאלינו ומשם נהיה נפוצים.
ויהי קבר כעלייה לרגל צועקים, ורק כך מקיימים את החוקים, הבל במוח האנשים מריקים, וראוי לעשות צום באפר ושקים.
ויהי רבנים מלאים סיפורים, כמה הם פועלים בעולמות הנבחרים, בכל קברי הצדיקים שריך סוררים, וכל השנה בכוונות משוררים.
ויהי שיר זה לקינים מוקשים, על כל העם וביחוד על הראשים, שבספירת העומר יום שלש ושלשים, את דבר ה' בשטויות מביישים.
ויהי תורת ה' בידי משחיתים, ואף גם זאת יאמר ה' לא מאסתים, יחזרו בתשובה מלהתפלל על המתים, ולבית ה' יעלו ברבבות באותות ובמופתים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.