"ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת".
ופירש רש"י: להודיע שמכפר לו הקדוש-ברוך-הוא, על ידי עגל זה, על מעשה העגל שעשה.
ויש לומר, על פי המבואר בדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן מ"ט) עיקר התשובה השלימה היא, כשאדם עובר באלו המקומות ממש, שהיה מקודם התשובה, כל אחד כפי מה שעבר עליו מימים הקודמים, וכשעובר באלו המקומות והעניינים שהיה מתחילה ממש, ועכשיו פונה עורף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה, זה עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה, כי באמת כשאדם עושה תשובה ומתוודה ומקבל על עצמו שלא יעשה עוד, בודאי התשובה הזאת היא תשובה נכונה, אבל שלימות התשובה, שמנסים אותו שיבוא עוד פעם לידי ניסיון שהיה לו עד עכשיו, ואם הוא עומד בניסיון ופונה עורף מהם, זה עיקר התשובה, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (יומא פו:) היכי דמי בעל תשובה? אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושנייה וניצל הימנה, מחוי רב יהודה באותה אשה, באותו פרק, באותו מקום.
וזה ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת. ופירש רש"י: להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה, על מעשה העגל שעשה. כי הנה אהרן עשה את העגל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה, פרשה י, סימן ג) "וירא אהרן", מה ראה? אמר אהרן, אם בונין הן, אותו הסרחון נתלה בהן מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל, ולכן כדי לתקן על עשיית העגל אמר לו הקב"ה, קח לך עגל בן בקר לחטאת, כדי שתתקיים אצלו תשובה שלימה, שלוקח עוד עגל ועכשיו הוא מקריבו לחטאת, והבן למעשה.
מענייני זיווגים
פעם בא אל מוהרא"ש נ"י בחור מבוגר אחד (כמעט בגיל שלושים), שהיו מציעים לו שידוכים רבים טובים, אבל בכל אחד ואחד היה מוצא מומים וחסרונות אחרים, ומוהרא"ש נ"י ניסה להוציא מראשו כל הדמיונות שלו, ובילה עמו זמן הרבה, עד שענה ואמר למוהרא"ש נ"י (אודות שידוך אחד שהציעו לו): הלא אני מיוחס גדול, נכד של הטורי-זהב וכו`, ענה ואמר לו מוהרא"ש נ"י: הלא היא גם-כן מיוחסת גדולה – נכדה של המגן אברהם...
- אחר כך כשהלך, אמר לי מוהרא"ש נ"י, שכוונתו הייתה, שהלא היא נכדה של אברהם אבינו, עליו השלום, וכתיב אצלו (בראשית ט"ו): "אנכי מגן לך"... ותדע שכל אלו המחשבות של יחוס ושאר כל הבלבולים, הם רק דמיונות גדולים, והם עצת היצר הרע – לרחק את האדם מבת זוגו, ולמנוע אותו מכל הטובות שהיה זוכה להם על-ידי חתונתו.
ודיבר מוהרא"ש נ"י גם אודות הסכלות הנמצאת אצל הרבה בני-אדם, שאשכנזי לא יתחתן עם ספרדיה או להיפוך, ואמר מוהרא"ש נ"י, שזוהי טיפשות שאין כמותה, ואילו היו מבטלים שטות זאת, היו יכולים לעשות שידוכים לרוב, וכל העניין הזה הוא רק עצת הסמ"ך-מ"ם הרוצה להכניס פרודים ומחלוקת בין עם ישראל, כי שורשי נשמות ישראל למעלה הם כולם אחד, וכולם נחצבים מתחת כסא הכבוד, ושם אין שום חילוקים והבדלות בין אשכנזים לספרדים וכיוצא בזה, ואם כן למה תהיה איזו מניעה להתחתן ביניהם, ובפרוש אמר מוהרא"ש נ"י כמה פעמים, שאצלו אף פעם לא הייתה שום מניעה לשידוך ספרדיה, והיה מוכן לשמוע כל שידוך שרצו להציע לו.
ופירש רש"י: להודיע שמכפר לו הקדוש-ברוך-הוא, על ידי עגל זה, על מעשה העגל שעשה.
ויש לומר, על פי המבואר בדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן מ"ט) עיקר התשובה השלימה היא, כשאדם עובר באלו המקומות ממש, שהיה מקודם התשובה, כל אחד כפי מה שעבר עליו מימים הקודמים, וכשעובר באלו המקומות והעניינים שהיה מתחילה ממש, ועכשיו פונה עורף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה, זה עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה, כי באמת כשאדם עושה תשובה ומתוודה ומקבל על עצמו שלא יעשה עוד, בודאי התשובה הזאת היא תשובה נכונה, אבל שלימות התשובה, שמנסים אותו שיבוא עוד פעם לידי ניסיון שהיה לו עד עכשיו, ואם הוא עומד בניסיון ופונה עורף מהם, זה עיקר התשובה, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (יומא פו:) היכי דמי בעל תשובה? אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושנייה וניצל הימנה, מחוי רב יהודה באותה אשה, באותו פרק, באותו מקום.
וזה ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת. ופירש רש"י: להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה, על מעשה העגל שעשה. כי הנה אהרן עשה את העגל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה, פרשה י, סימן ג) "וירא אהרן", מה ראה? אמר אהרן, אם בונין הן, אותו הסרחון נתלה בהן מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל, ולכן כדי לתקן על עשיית העגל אמר לו הקב"ה, קח לך עגל בן בקר לחטאת, כדי שתתקיים אצלו תשובה שלימה, שלוקח עוד עגל ועכשיו הוא מקריבו לחטאת, והבן למעשה.
מענייני זיווגים
פעם בא אל מוהרא"ש נ"י בחור מבוגר אחד (כמעט בגיל שלושים), שהיו מציעים לו שידוכים רבים טובים, אבל בכל אחד ואחד היה מוצא מומים וחסרונות אחרים, ומוהרא"ש נ"י ניסה להוציא מראשו כל הדמיונות שלו, ובילה עמו זמן הרבה, עד שענה ואמר למוהרא"ש נ"י (אודות שידוך אחד שהציעו לו): הלא אני מיוחס גדול, נכד של הטורי-זהב וכו`, ענה ואמר לו מוהרא"ש נ"י: הלא היא גם-כן מיוחסת גדולה – נכדה של המגן אברהם...
- אחר כך כשהלך, אמר לי מוהרא"ש נ"י, שכוונתו הייתה, שהלא היא נכדה של אברהם אבינו, עליו השלום, וכתיב אצלו (בראשית ט"ו): "אנכי מגן לך"... ותדע שכל אלו המחשבות של יחוס ושאר כל הבלבולים, הם רק דמיונות גדולים, והם עצת היצר הרע – לרחק את האדם מבת זוגו, ולמנוע אותו מכל הטובות שהיה זוכה להם על-ידי חתונתו.
ודיבר מוהרא"ש נ"י גם אודות הסכלות הנמצאת אצל הרבה בני-אדם, שאשכנזי לא יתחתן עם ספרדיה או להיפוך, ואמר מוהרא"ש נ"י, שזוהי טיפשות שאין כמותה, ואילו היו מבטלים שטות זאת, היו יכולים לעשות שידוכים לרוב, וכל העניין הזה הוא רק עצת הסמ"ך-מ"ם הרוצה להכניס פרודים ומחלוקת בין עם ישראל, כי שורשי נשמות ישראל למעלה הם כולם אחד, וכולם נחצבים מתחת כסא הכבוד, ושם אין שום חילוקים והבדלות בין אשכנזים לספרדים וכיוצא בזה, ואם כן למה תהיה איזו מניעה להתחתן ביניהם, ובפרוש אמר מוהרא"ש נ"י כמה פעמים, שאצלו אף פעם לא הייתה שום מניעה לשידוך ספרדיה, והיה מוכן לשמוע כל שידוך שרצו להציע לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.