רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 3 במרץ 2015

בסוד שיח - כי תשא - פורים

מאת שאול שיף

כתוב ב"יסוד יוסף"  : יום זה [ תענית אסתר ] מסוגל מאד להזכיר זכות מרדכי ואסתר , וכל מי אשר צריך לבקש רחמים  על איזה דבר שצריך להתפלל עליו , יקח פנאי לעצמו  ביום זה של התענית אסתר , ויאמר תחילה מזמור כב בתהילים  על אילת השחר , שדרשו  חז"ל  על אסתר , ואחר כך יערוך תפילתו  על בקשת צרכיו , ויזכור זכותם , שבזכותם יעתר לו הקב"ה  ויפתח שערי שמים לתפילתו.  וב"כלבו"  מובא , התענית שאנו  עושין  אינו  אלא  זכר לתענית אסתר , ושיזכור כל אדם , שהבורא  יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבו, כאשר לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‎‏.
בספר "יד אפרים"  כתב: לי הצעיר נתפרש בחזיון לילה  שכוונת חז"ל  ( באמירה - חייב אינש לבסומי עד דלא ידע ) היא ,שעיקר החיוב של המשתה הוא, שיהיה שרוי בשמחה, כדכתיב "ויין ישמח לבב אנוש" [ תהלים], ומאחר שיהיה שרוי בשמחה , יהיה חדוות ה' מעוזו , ויתן תודות והלל  ל- ה' על הנס מתוך הרחבת הלב, כדרך שאמרו [ סנהדרין ל"ח ]
אגרבו  חמרא אדרדקי וכו'. ולכן אין לו להשתכר יותר מדאי , שתתבלבל  דעתו ולא יכיר  בתוקף הנס כלל. וזהו שאמרו  חייב  אדם לבסומי בפוריא  עד דלא ידע וכו' -  הך עד הוא ולא  עד בכלל , ורצה  לומר שגדר  חובת  השתייה בזה לבסומי עד גבול דלא ידע וכו'.שמן הגבול הזה והלאה  הוא ביטול כוונת חיוב  שחייבו חכמים לבסומי , כדי שיתן הלל והודאה. שכיוון  שתתבלבל דעתו  כל כך דלא ידע בין ארור המן וכו' - פשיטא שאין בו דעת ותבונה לשבח ולפאר על תוקף הנס - ואתבונן אליו בבוקר וראיתי כי נכון הוא.
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו ומפורים יוקרן על השנה כולה. בברכת והשתייה כדת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.