ויחד יתרו על כל הטובה (שמות י"ח).
כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד, כי יש חלוקים רבים בענין השמחה. למשל כשבאין על חתונה, יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא, ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר, ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם, ויש ששמח מן החתונה עצמה, כגון המחותנים, שאינן משגיחים על אכילה ושתיה, רק שמחים מן החתונה עצמה, וכיוצא שאר חלוקים. אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד. ואפלו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל, אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד, רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה. גם יש אחד, שאין לו שום שמחה כלל, לא מן האכילה ושתיה ולא משאר דברים, ואדרבא, יש לו קנאה וצער, שמקנא על השידוך, על שזה נשתדך בזה. אבל שלימות וגדלות השמחה הוא, מי שזוכה לשמוח מכל הטובות ביחד.
וזה אי אפשר כי אם כשמסתכל למעלה על כל הטובה, דהיינו על
השורש, שמשם נמשכין כל הטובות. ושם בהשורש הכל אחד, ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד, ואז השמחה גדולה מאד, ומאירה באור גדול מאד וכו'. וזהו "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיה שמח מכל הטובות ביחד.
וזהו "על כל הטובה", כי היה מסתכל למעלה על כל הטובה, היינו על השורש, ששם הכל אחד, ושם נכללין כל השמחות יחד, ועל כן היה שמח על כל הטובות ביחד כנ"ל. (ליקוטי מוהר"ן ח"ב סי' לד).
להמשך כנסו כאן:
ביאור התורה הנ"ל, כי הנה זה ברור, שעיקר שלימות השמחה הוא שיהיה האדם שמח בחלקו תמיד, ויסתכל למעלה מכל הדברים הנעשים כאן מה העולם, עד שתכנס בו שמחה אמיתית לדעת היטב, כי "כל דעביד רחמנא לטב עביד", ואץ שום מקום ליגון ואנחה כלל, אבל זוהי בוודאי מדריגה עליונה וגבוהה מאד, ולרוב בני־אדם קשה ענין זה ביותר, כי הלא עוברים על האדם כל מיני צרות ויסורין מצד מקרי ופגעי הזמן, וזה שובר את רוחו מאד, עד שמונע אותו מלשמוח עם הידיעה הנ"ל, שכל מה שעובר עליו הוא רק לטובתו, והעצבות והמרה השחורה מתגברים עליו מאד, ואפילו כשבאים עיתים וזמנים שהוא שש ושמח בהם, אבל גם אז אין השמחה בתכלית השלימות, כי בכל פעם נכנסת בו דאגה ועצבות מחסרונותיו ומצרותיו שעדיין עוברים עליו, ואינו יכול לשכוח מהם כלל, וזה נעשה אצל כל אדם כפי מצבו וענינו, כי בחור, אפילו שישמח מאד עם כל מה שיש לו, אבל עדיין יש לו צער ויסורים ממה שאין לו אשה, ואברך שכבר יש לו אשה, עדיין יש לו צער ויסורים על שאין לו ילדים, וזה שיש לו ילדים, לפעמים יש לו צרות ויסורים כאלו מהם, עד שנדמה לו שכבר יוצא מדעתו רח"ל, ואחר שכבר יש לו כל הנ"ל, אבל אין לו פרנסה כרצונו והוא שבור מאד, וכן הוא אצל כל אחד ואחד, והנה רביז"ל לוקח כאן לדוגמא, מי שמחתן את בניו, כי זוהי בוודאי שמחה גדולה ועצומה מאד, והוא עיקר הנחת של ההורים — כשזוכים להוליך את בניהם תחת החופה, אבל גם השמחה הזאת אינה תמיד בתכלית השלימות, כי ההורים דואגים מה יהיה עם הזוג הזה, ואם יזכו לדור ביחד באהבה ושלום ולא יתגרשו ח"ו, וכן שאר הדאגות שדואגים בשביל פרנסתם ובריאות גופם וכו', נמצא שבכל השמחות שיש בזה העולם, אי אפשר לשמוח בתכלית השלימות, כי תמיד חסר לו איזה דבר, רק מתי יכולים לשמוח עם כל השמחות הטובות ביחד? רק כשמסתכל למעלה מכל השמחות והטובות, דהיינו שמסתכל על שורש השמחה מאיפוא זה בא — מהשם יתברך בעצמו כביכול, ואזי יכול לשמוח בשמחה שאין לה קץ ושיעור, כי מי שזוכה לדביקות השם יתברך, וכל רצונו הוא רק להכלל בו יתברך, זוהי השמחה האמיתית העולה למעלה על כל השמחות, וכל השמחות האחרות הן רק שמחות טפילות לשמחה זו,
ומי שזוכה להגיע לשמחה זו, אזי כבר אין לבו דואג מכל הדברים האחרים הרוצים לסתור שמחתו, כי יודע ומאמין היטב, ש'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד', ואפילו בתוך הדברים שנראים כצרות ויסורין חס ושלום, אין זה רע כלל, רק טובה גנוזה ומוסתרת, ובוודאי כל מה שעובר עליו יביא אותו לתכלית ותקוה טובה בזה ובבא לנצח, ולכן איש כזה יכול לשמוח עם כל הטובות ביחד, ואינו מרגיש שום חסרון כלל, כי רוצה רק את השם יתברך, וזה יש לו תמיד, וממילא אין שייך אצלו שום חסרון כלל.
והנה זהו פירוש הפסוק הנ"ל שבו מתחיל רביז"ל: ״ויחד יתרו על
כל הטובה אשר עשה ה׳ לישראל אשר הצילו מיד מצרים״, כי 'ויחד' הוא מלשון יחוד וחיבור, היינו שנעשה יחוד וחיבור אצלו בין שני השמות הוי"ה אלקי"ם, והכיר שכל מה שעבר עליו, הכל היה חסדים ורחמים גמורים, וכל מאורעותיו היו לטובתו, ועל־ידי־זה היה יכול לשמוח באמת על כל הטובה, היינו למעלה מכל הטובות ביחד, כי כשמסתכלים על השורש היינו על השם יתברך, שממנו נמשכות כל הטובות, אזי יכולים לשמוח עם כל הטובות ביחד, ולא יעלו על דעתו שום דאגות וחסרונות כלל, וזהו אשר הצילו מיד מצרים, כי השגה זו מצילה את נשמות ישראל מכל מיני מצרים ויסורים העוברים עליהם, כי תיכף־ומיד כשאדם יודע שהשם יתברך מסתתר בתוך כל מה שעובר עליו, ואין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, על־ידי־זה מתבטלים ממנו כל מיני צער ויסורים, ומקבל כל דבר באהבה, ואין לו שום צער ויסורים כלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.