מרן הגאון הגדול שר התורה ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי: "בפוניבז' אין מחלוקת יש בני תורה ממשיכי דרכו של הרב כהנמן ויש כלבים"

מאת כתב מיוחד

טללי שחר פשטו על הגבעה בבני ברק, בעת שמרן ראש הישיבה, הגרב”ד פוברסקי שליט"א טיפס על מדרגותיה באפיסת כוחות. יום שלישי השבוע, היה עבורו אחד הקשים בתולדות כהונתו הארוכה, המרשימה, כראש הישיבה, ירושה לו מאביו הגדול. רבבות תלמידים העמיד, אך עתה, לנגד עיניו הופכת משאת נפשו ומרכז חייו – למוקד של חילול השם.

 

אך לא מעשי חבלה מכל סוג יניחוהו משגרת לימודו, שיום ולילה לא תשבות. על כן, בארבע וחצי לפנות בוקר נכנס השבוע אל הישיבה, כמדי יום, עשרות שנים ברציפות. אולי היום הזה יישא בכנפיו תקווה לספינה המִטרפת בים מחלוקת גועש. ברגליים דואבות צעד פנימה, בפנים מיוסרות. קשה היום הזה לפוניבז’ המעטירה. דקה לאחר מכן, במקומו שבקדמת בית המדרש, כבר לא ראו עליו כלום: ראשו היה שקוע בתוך מסכת בבא-בתרא.

 

"במקומו שבקדמת בית המדרש... הגרב"ד בלימוד לפנות בוקר

 

אחר כך, בהמשך היום, הטריח הגרב”ד את עצמו ונסע צפונה להרביץ תורה ולהתפלל במירון על מבצר תורה ענק הזקוק לישועה גדולה. כדאי הוא רשב”י, שהבטחת ‘כי לא תישכח מפי זרעו’ יצאה מפיו, לסמוך עליו בשעת דחק זו, שאין גדולה הימנה לישיבת פוניבז’.

 

ממירון הפליגה מכוניתו לצפת למסירת שיעורי תורה ברצף. ובעוד רכבו מזדחל במורדות צפת, השמיע דברים לאוזניים שואלות: “יש החושבים”, אמר, “שיש בפוניבז’ מחלוקת. זוהי טעות. ניקח דוגמה מכלב הרודף אחרי אדם לנשוך אותו: האם אפשר לומר שיש כאן מחלוקת בין האדם לכלב?!

להמשך כנסו כאן:

“אנחנו בני תורה, עמלי תורה, והקב”ה מעמיד אותנו בניסיונות לא קלים. בתוך מִקדש השם קמים עלינו, והניסיון לא קל. דווקא מתוך הניסיונות – גדלים וצומחים. עלינו להמשיך בעמלנו. מכל מקום, עלינו להתחזק בתפילה שיסיר מעלינו את כל המפריעים אותנו מלימוד התורה ועבודתה”.

 

סוגיית חילול השם עולָה לדיון, וגאון התורה מגיב: “אין יכולת לתאר את הכאב שנגרם ממעשיהם של אותם הנושאים את תואר התורה לשווא, ובמעשיהם רק מחללים שם הישיבה הקדושה שיסדה מרן הרב (רבי יוסף שלמה כהנמן זצ”ל, הרב מפוניבז’ – א”א) במסירות עילאית.

 

“דעו לכם”, אומר מרן ראש הישיבה הגרב”ד, “שנהייתי ממש חולה מזה. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, למה דווקא על הישיבה ובניה נגזר צער כזה, שגידולים שגידלנו קמים עלינו. אך עם כל הכאב הגדול, צריך לזכור כי אחרי ה’עקבתא דמשיחא’ שבה אנו חיים – נראה אור גדול, בישועת ד’ במהרה”.

 

מאן דהו מיושבי הרכב מספר, כי לאחר שהוקמה פוניבז’ בתום שנות הזעם באירופה, הגיע המשגיח רבי שלמה וולבה זצ”ל לסייר בהיכלה. הרב דסלר זצ”ל, משגיח הישיבה, נטל אותו לסיור מרחיב לב בין טורים של תלמידים צעירים, עטורי קסקט ומשקפי פלסטיק שחורים, המקימים מקום תורה שוקק בארץ ישראל. “אַזֵי גִישְמַאק!” אמר הרב דסלר לאורחו, “כה ערב לראות מקום תורה חדש בארץ ישראל!”

אבל שלא כמצופה, הרב וולבה לא נסחף בלהט ההתלהבות. נפשו היתה עגומה עליו. “אם יש כאן מקום כה קדוש”, אמר, “הרי חייב שיהיו לו מנגדים, שהרי כך מקובלני. מה יהיה המנגד? האם קומוניסטים ייכנסו לכאן? גויים יפשטו כאן טלפיים? נֶע, נֶע, לא, לא. המנגד שיהיה כאן, זו המחלוקת. יום אחד תהיה כאן מחלוקת, שתאיים להחריב את מקום התורה הזה!”

 

לפני שמונה עשרה שנה, בפרוץ המחלוקת המאיימת לכלות כל חלקה טובה בישיבת פוניבז’, שלח הרב וולבה לקרוא לצדדים הנצים, כדי לומר להם: ‘מיד כשנוסדה הישיבה חזיתי כי המחלוקת עלולה להחריבה. נפשי בשאלתי, כי תעשו הכל למגר את המחלוקת’.

 

ח”י שנים חלפו. המסר לא חלחל, התודעה טרם נתגבשה. והאיום? האיום קרוב מתמיד.

 

"יום אחד תהיה כאן מחלוקת...