ההיסטוריה חוזרת - 'דו-פרצופיות'

מאז ומקדם זו היתה בעייתו, הוא היה משחק משחק בין הרב שך להרב עובדיה יוסף בשנים שהוא היה צריך לרצות את שניהם, כשהוא היה בא להרב שך היה משחק שהוא איש שלו ומקבל פקודות רק ממנו וכי הוא אצלו הפוסק האחרון, וכאשר היה ניצב שעה מאוחר יותר בפני הרב יוסף היה אומר לו כי הוא הפוסק האחרון, עד שהוא נקלע לעימות בין השניים ונאלץ להכריע, היה זה כשהוא רצה בכל מאודו להיות שר ולהכנס לממשלה ואילו הרב שך לא רצה וקבע כי אסור לשבת בממשלת רבין, הוא חייב היה אז להכריע, והכריע כהרב יוסף, לא מפני שהוא העדיף, אלא מפני שאחרת הוא היה נשאר באופוזיציה

אריה דרעי צבוע, תוכו לא כברו, הוא אומר ומדבר כך ועושה אחרת, מציאות היא, בכל השנים, הוא שיחק את האדם היפה כשבו זמנית החדיר לך סכין בגב בדרך אחרת, כך הוא נוהג גם בפוליטיקה, הוא משחק עתה כאילו שהוא בעד הרצוג ובעד נתניהו על מנת שברגע שיוודעו  תוצאות הבחירות ויראח היכן הממשלה הבאה יהיה ראשון לעשות עיסקאות לטעון כי הוא היה בעדו ועשה הכל על מנת שיבחר

כך הוא עשה במערכת הבחירות על נשיאות המדינה, עבד בשביל זה אבל כשראה כי הוא מפסיד פתאום הוא כבר בצד של ריבלין, למי שהספיק לשכוח, דרעי קופץ על הצלחות למרות שאינן שלו, זה דרכו, לרמות ולהונות, זוכרים כשלפיד סיפר לו כי הוא הולך להיטיב עם בתי הספר החרדים הוא מיהר לספר כאילו שמדובר בהשיג שלו ולפיד נאלץ לתת לו בשיניים על השקר שלו, לא היה לדרעי כל חלק בענין הזה, ככה אפשר למנות מאות סיפורים מדרך חייו כיצד שיחק דו פרצופיות