רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

דרעיטטור: ש"ס מתפוררת ודרעי נלחם כדי לשרוד

מאת שלום ירושלמי

הזירה החברתית: אילו הייתי אריה דרעי לא הייתי ישן בלילה. נדמה לי שגם הוא מתקשה קצת להירדם. מצד אחד, אין מאושר ממנו. דרעי מעולם לא אהב מרות ולא סבל שותפות. עכשיו שתי הצרות האלה לא יושבות על כתפיו. הוא בעל הבית היחיד בש"ס. הרב עובדיה יוסף מנוחתו עדן, ואת חברי מועצת חכמי התורה אין הרבה שמכירים מחוץ לירושלים. אלי ישי, שישב על צווארו של דרעי ולהפך בעשרים השנים האחרונות, עזב (ועוד נדון בו בהמשך).
מנהיגים אחרים שצמחו בש"ס והובילו אותה, הרב יצחק פרץ למשל, גם הם לא בתמונה. דרעיטטור, כפי שכינה אותו מישהו בש"ס, שולט היום על סיעה אפורה וכנועה, שגם אותה ביקש להחליף, אולי כדי להביא אנשים צייתנים יותר.

דרעי רצה לשדר ריענון, לזרוק חצי רשימה ולהביא לכנסת אנשים משלו. הוא הצליח להיפטר רק מנסים זאב ומאמנון כהן. חברי הכנסת יצחק וקנין, דוד אזולאי ואברהם מיכאלי איימו לחצות את הקווים לכיוון ישי. דרעי השאיר אותם. כשביקש להביא לרשימה בכירים אחרים כמו אריאל בוסו, סגן ראש העיר פתח־תקווה, קפצו סגני ראש עיר אחרים מנאמניו (צביקה כהן מירושלים, צוריאל קריספל מאלעד) וביקשו מקומות ריאליים. בסוף הוא דחק לקצה הרשימה את מנכ"ל ש"ס חיים ביטון, ואת יגאל גואטה, איש עסקים אמיד מאוד ומקורבו של הרב שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה
בעיני רוחו רואה דרעי את ש"ס מגיעה לתשעה מנדטים, ואפילו לעשרה ביום בחירות משוגע במיוחד. במקרה כזה הוא הופך להיות שותף מבוקש בקואליציה ובממשלה, מקבל לידיו שני שרים ואולי עוד סגן שר. בשנים הבאות יבנה דרעי את ש"ס כרצונו, בלי הצל המאיים של הרב עובדיה ממעל, ובלי החתרנות של ישי מתחת. גן עדן, כפי שאומר חברו אביגדור ליברמן. 

להמשך תכנסו כאן:



מצד שני, דרעי חרד. הוא לוקח את התנועה לבד על הגב שלו. בסקר האחרון של פרופ' קמיל פוקס ('הארץ', יום שלישי), שנחשב אמין ביותר, דרעי וש"ס מקבלים שישה מנדטים בלבד. ישי, יריבו המר, מקבל ארבעה. אחוז החסימה מאיים לפתע על שניהם. דרעי יודע שהישג מפוקפק כזה עלול לסמן את סוף דרכו הפוליטית. דרעי ייחשב אז כמי שפירק את ש"ס, דווקא אחרי שהמריא ועורר תקוות שיא אחרי פרשת הקלטת, שבעקבותיה התפטר וחזר בו.

הנחת העבודה של דרעי היא ששני מנדטים מתוך ה־11 הנוכחיים ש"ס אכן מאבדת לאלי ישי ולמפלגתו 'יחד'. זהו התשלום הפוליטי המיידי אחרי מותו של מרן ואובדן הסמכות שלו. הרבנים הספרדים והעדות והחצרות השונות עושים היום ככל העולה על רוחם.

ישי חוסה תחת אחד מהם, הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת 'כיסא רחמים' בבני־ברק. הרב מאזוז הוא ראש הישיבה שם כבר 55 שנה, מאז שהיה בן 20. הוא נחשב למי שמחנך את תלמידיו לקחת מנהיגות. לאורך השנים יצאו מהישיבה אלפים שהיו לרבני ערים וקהילות, מרביצי תורה ומוסרי שיעורים. בעיני רבים נחשב הרב מאזוז כמייצג הספרדיות החרדית האותנטית, איש גדול בתורה, שלא תראו אותו אף פעם עולה לרגל לרב אהרן לייב שטיינמן או לרב חיים קנייבסקי. 

לרב מאזוז יש ישיבות, תלמודי תורה וסמינרים גם בערים אחרות. במוסדות הללו, המזוהים עם המסורת התוניסאית, לא יצביעו למפלגות אחרות. בש"ס יודעים שמדובר ברב נכבדֿ, שלא ראוי להתעמת איתו. בכל זאת, אי אפשר להשאיר את השטח פרוץ. בפשקווילים האחרונים הלבישו על הרב מאזוז, על ישי ועל שטבון כיפה סרוגה גדולה, ואיחדו אותם תחת הכותרת המשמיצה 'המזרוחניקים'. הרב עובדיה, להזכיר, כינה את החבר'ה האלה "בית של גויים".

מלחמות השלום
דרעי ואנשיו מאמינים שאנשי הגרעין הקשה של ש"ס יישארו איתם, אך הם מודעים לעובדה שאחרי מותו של מרן ואחרי כל המשברים בש"ס, אין לאנשים בעיה לעבור לליכוד, ל'כולנו' של כחלון או לבית היהודי. קמפיין השקופים נועד בדיוק לאנשים הללו. דרעי מנסה לשכנע אותם שהוא החברתי האמיתי, שידאג לשכבות החלשות שמתחת למעמד הביניים. "לפיד דואג לסושי, אנחנו דואגים ללחם", כתבו הפעילים שלו על פיתות וחילקו אותן ברחוב. 

הבעיה היא שדרעי לא לבד. גם כחלון וישי מדבר על הפערים החברתיים ועל הדאגה לנזקקים. גם משה גפני מיהדות התורה. התחרות קשה. השאלה בש"ס ברגע זה נוגעת למשמעות האיחוד בין ישי ל'עוצמה יהודית'. ישי, מיכאל בן־ארי, ברוך מרזל וממשיכיו האחרים של הרב כהנא עוברים היום את אחוז החסימה כמעט בכל סקר. המצביע המתלבט ברחוב הספרדי מבין שהוא לא זורק את הקול שלו לפח. אולי זו הסיבה לירידה בכוחה של ש"ס בסקר האחרון, אם כי קשה עדיין לאמוד את ההשפעה של החיבור הזה. 

דרעי ואנשיו של מרזל מנהלים מלחמה קשה לאורך השנים, מאז התמיכה של דרעי בהסכמי אוסלו א'. המערכה האחרונה בין הצדדים התקיימה בקיץ 2011, על רקע המחאה החברתית. דרעי עשה אז ניסיונות רבים לשוב לזירה באופן עצמאי. ברחובות נתלו אז שלטים, "הרוב קובע ולא הרב קובע". דרעי הגיש תלונה במשטרה נגד איתמר בן־גביר, איש 'עוצמה יהודית', שהפיץ לטענתו את המודעות כדי לסכסך בינו ובין מרן. בן־גביר הגיש תלונה נגדית. "הגיע הזמן שדרעי, עבריין מורשע בשוחד ומרמה, יתחיל להסביר מי מריץ אותו ומה האינטרסים שלו במגרש הפוליטי", אמר בן־גביר. 

הקרבות התנהלו לאורך שבועות, ונגררו להסתה קשה. דרעי הציע להוציא 'דין רודף' על האנשים שמציתים מסגדים מכיוון שהם גורמים לרדיפות וצרות ליהודים ברחבי העולם. אנשי הימין בהתנחלויות זעמו וטענו שהוא מנסה למשוך קולות מהשמאל, מסית נגד אוכלוסייה שלמה ולכן ראוי לדין רודף בעצמו. חבר הכנסת לשעבר יעקב כץ מהאיחוד הלאומי, התייצב אז לצד בן־גביר וטען כי "בלעדי דרעי לא היה קם הסכם אוסלו. אני תולה בו את כל הנרצחים, ועכשיו הוא מושך עוד אנשים לשמאל כדי להביא לחורבן המדינה". 

הטקסטים הללו, סביר להניח, יככבו בקרוב שוב. אולי זו הסיבה שדרעי רומז כי ימליץ על נתניהו שיקים את הממשלה הבאה. "דרעי עוד ישלם מחיר על כך שהוא שמאלן", מבטיחים אנשי ישי. "ישי ישלם מחיר כבד על החיבור שלו עם הכהניסטים שהוציאו לרב עובדיה את הנשמה בימי אוסלו", משיבים במטה של דרעי. 

במצב היריבות שנוצר, ועוד ילך ויחריף, לא מפליא שצריך קצת מיסטיקה. בשבת האחרונה הופיע הרב ראובן אלבז, חבר מועצת חכמי התורה, בבית הכנסת צופיוף בשכונת הבוכרים. אלבז הבטיח שהכוח של ש"ס שווה 40 מנדטים, לא פחות. בדרך החוצה, כשהלך יחד עם הרב ציון בוארון, טען הרב אלבז כי ישי הוא תעתיק של מלך ישראל הרשע ירבעם בן נבט. "ירבעם, כמו אלי ישי, רצה להיות בראש הממלכה, כפר בעיקר ונכנס לגיהינום". בעוד חודש וחצי נדע מי בדיוק בדרך לאן.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/674/437.html?hp=1&cat=479&loc=11

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.