רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 26 בפברואר 2015

עימות ללא חידוש

נציגי יהדות התורה לא הגיעו לעימות משום מה, כך שלא נוכל להתייחס אליהם. במאמר מוסגר אפשר להניח שהם סבורים שהקהל שלהם לא צופה בערוץ 2, אבל כן תמוה ההשתמטות מאחר וכל הזמן הם צועקים שצריכים להגדיל את כוחם ע"י הבאת קהלים חדשים כמו שסורוצקין מנסה לעשות עם הבעלי תשובה שלו, אבל כאמור, לא היו שם.

ומכאן לצמד דרעי – ישי
דבר אחד בלט במיוחד, אריה דרעי מזיע בזמן שאלי ישי יושב לו שם מחוייך. מבלי להיות מומחה לשפת גוף אפשר להבין שלשניהם סיבות טובות להתנהגותם, דרעי מזיע יותר ויותר כל יום שעובר ובהם הסקרים מראים שישי נכנס על אפו וחמתו, ונותן ביס רציני לש"ס, וישי מחייך מאותה סיבה. אף אחד מהם לא הביא תחמושת אמיתית לעימות, ישי ניסה כל הזמן לחייך ולהצהיר שלא ייגרר לעימות, ודרעי חזר על אותם מסרים טחונים מהחודשים האחרונים שהביא איתו מהבית. כן יש להניח שכל אחד ניסה לחזק את קהל המצביעים שלו, וגם זה משהו.
דרעי דאג לציין שוב ושוב את החברות הישנה שלו עם לפיד, משהו שלא בטוח שיועיל לו כעת עם רוב המצביעים שלו, הוא גם נפל בחביבות יתר עם הנציג הערבי איימן עודה שהציע לדרעי לעבוד יחד למען המקופחים ("אולי נעשה ברית מדוכאים?"). אבל כמידי בחירות הוא שלף את השד העדתי כמה פעמים שרק יכל, גם כשלפיד קרא לו עבריין, לפיד: "אתה עבריין מורשע, אני רוצה לשקם אותך". ולזה השיב דרעי: "שעתיים שאתה כבר מדבר על זה. לצערי אם היו קוראים לי אריה אולמרט לא היית אומר את זה. בגלל שנולדתי במקנס אתה אומר את זה. די מספיק".
בזמן שכל ראשי המפלגות הצליחו להתחמק באלגנטיות מהשאלה על מי ימליצו לראשות הממשלה או עם מי לא ישבו, דרעי נפל באמירה "אין סיכוי שאני ולפיד נשב ביחד אם לא ישנה את דעותיו", טוב שהוא לפחות השאיר מקום לשינוי.
זאת הפעם הראשונה שדרעי וישי הגיעו לעימות ישיר, דרעי תקף את ישי שהתפלג מש"ס וטען שבחייו של הרב עובדיה לא היה מעז לעשות דבר כזה, ישי לא נותר חייב וענה לדרעי: "מי היה מעז? אתה! אתה מדבר על פילוגים? אתה בעצמך הקמת מפלגה בימיו של הרב. הרב היה שמח שהקמתי מפלגה".
שאר ראשי המפלגות גם לא חידשו דבר, לפיד הראה שהוא עדיין מבין בתקשורת כשהוא בחר להפנות את השאלה שלו לרוה"מ נתניהו על אף שהאחרון לא נכח שם, אם כי היה נראה חיוור מאוד ולא הכי בנוח. ליברמן היה נראה קצת לחוץ, הסקרים גם עליו לוחצים ועוד כשלצידו יושב עודה הערבי שעלול לעמוד בראשהמפלגה השלישית בגודלה הכל בגלל החוק שליברמן עצמו הציע בנסיון לחסום את הערבים, אבל עדיין ליברמן נראה בעניינים. מזגזג אבל עם מבט ישיר למצלמה.
זהבה גלאון זכתה מן ההפקר בהיותה היחידה מהשמאל, כחלון הראה שהוא עדיין ספרדי ויודע להתעצבן כשדורכים עליו, בנט הציג את הסממן הימני הקיצוני כי למזלו מרזל לא היה שם, בנט גם נתן כנראה את השואו הכי יפה בפאנל, תקף כל דבר שזז ולא מצמץ לרגע, אין ספק שיש לו את זה לבחור. והשאר, עולם כמנהגו נוהג.
על הכרטיס החברתי ניסו ארבעה להתחרות, אריה דרעי, אלי ישי, יאיר לפיד ומשה כחלון. על הנושא המדיני התחרו מימין נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, ומשמאל זהבה גלאון.
אפשר לסכם את כל העימות "ההיסטורי" הזה בכמה מילים, למרות שאין בית מדרש בלי חידוש, כנראה שבאו לפני ערוץ השני בנווה אילן אין בית מדרש, כי חידושים גדולים לא יצאו משם. את הכל אנחנו כבר יודעים, אבל גם העובדה שאין חידושים זה גם חידוש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה