כשהייתי בן 13 אבי לקח אותי ואת אחי התאום לטיול בארה"ב, באחד הימים אבא לקח אותנו לפגוש חבר ילדות שלו ששימש כרב קהילה, כשהגענו הרב התנצל שלא יוכל לשבת אתנו כי הוא חייב לטפל בעניין חשוב של פיקוח נפש, לזוג עולים מבריה"מ נולד בן אחרי 10 שנים שלא זכו בפרי בטן, לפני שבועיים התגלה גידול ממאיר בגופו של הילד, הרופאים אומרים שאפשר להציל את הילד ע"י טיפול חדשני בעלות של 20 אף דולר, ההורים הצליחו לגייס 10 אלף ועכשיו הרב יוצא לגייס את ה10 אלף החסרים, כי תוך יומיים חייבים להתחיל את הטיפול, כשהרב יצא פניתי לאבי ושאלתי "אולי אנחנו נתרום את כסף ונציל את התינוק?" אך אבא ענה לי "הוצאנו עכשיו המון כסף על הטיול ובעוד חודשיים נחגוג את בר המצווה שלכם ולא אוכל לתרום כזה סכום" פניתי לאחי והסתודדתי איתו דקה ומיד פנינו שנינו לאבא ואמרנו לו "אבא אנחנו מוותרים על חגיגת בר המצווה, נחגוג בבית ואת הכסף תתרום להצלת התינוק החולה" אבא התרגש מאוד ומיד קרא לרב שכבר היה ליד המונית והודיע לו לתדהמתו שהוא יתרום את ה10,000 דולר,
***
מועד בר המצווה הגיע. ערכנו סעודת בר מצוה צנועה בחצר ביתנו. באמצע בר המצווה הגיע בהפתעה הרב, מניו-יורק. הוא סיפר לנוכחים על התרומה שלנו ועל ההחלטה האמיצה שהגיעה מצדנו ואז הוציא מתוך מעטפה תעודה גדולה ממוסגרת המכריזה על אחי ועלי כ"עושי המעשה הטוב של השנה" מטעם ארגון גדול בארה"ב, הרב גם סיפר שהטיפול הצליח והילד מבריא, דבריו גרמו להתרגשות גדולה בקהל.
***
לפני כמה שנים ערכתי בר מצווה לבני הבכור, לפתע נכנס לאולם אותו רב הוא כבר היה מבוגר וליווה אותו איש צעיר שניראה כנכד שלו. הרב ניגש ואמר לי: "הבאתי לך מתנה גדולה יותר מכפי שהבאתי לך בבר מצווה שלך", הוא נטל את המיקרופון וסיפר לכולם "לפני 30 שנה אתה ואחיך ויתרתם על מסיבת בר מצווה מפוארת לטובת ילד חולה. בבר מצווה הבאתי לכם כמתנה תעודה על המעשה הטוב שעשיתם, בבר מצווה של בנך החלטתי להביא את המעשה עצמו, הרב הציג את האיש שעמד לצידו ואמר: "הנה התינוק שהצלתם ע"י אותו וויתור, איני יכול לתאר מה קרה שם, אחי ואני בכינו כמו ילדים קטנים ואתנו רבים מהנוכחים. היה ממש מרגש לראות את התינוק החולה עומד מולנו כאיש צעיר נשוי ואב ל- 2 ילדים.
***
בפרשתנו אנחנו קוראים על התרומות של עם ישראל לבניין המשכן, עם ישראל מתנדב בהמוניו לתרום למגבית הגדולה והתורה מתארת לנו לפרטים איך בדיוק לבנות כל חלק מהמשכן וכליו.
חז"ל מספרים לנו שמשה רבנו התקשה בעשיית המנורה עד שהקב"ה הראה לו מנורה של אש וכך למד משה איך לעשות את המנורה
בתורת החסידות מוסבר מה בדיוק היה הקושי של משה בעשיית המנורה הרי במשכן היו עוד כלים מסובכים ולא ראינו שמשה מתקשה בעשייתם, למה דווקא במנורה התקשה אלא שהקושי של משה היה במהותה הפנימית של המנורה, הרי תפקידה של המנורה הוא להאיר באור רוחני שהרי אור גשמי לא היה חסר בבית המקדש, התקשה משה איך זהב גשמי יכול להאיר באור רוחני?
בשביל זה הראה לו הקדוש ברוך הוא מנורה של אש והסביר לו שכאשר הזהב ניתן עם "אש" עם להבת הנתינה אז האור של המנורה הוא אור רוחני, זו הייתה הנתינה של עם ישראל למלאכת המשכן הם נתנו עם כל הלב וההתלהבות שבנתינה עד כדי כך שהיו צריכים להגיד להם לעצור כי כבר יש יותר מדי.
***
מצוות הצדקה ביהדות נקראת צדקה מלשון צדק כי כשיש לנו את הזכות לתת עלינו להבין שאנחנו רק כלים להעברת השפע שקיבלנו ובנתינה אנו עושים את מה שהקב"ה מצפה מאתנו לעשות, ולכן עלינו להיות בהתלהבות מהזכות להיות צינורות של הקב"ה להעברת השפע.
***
יהי רצון שנזכה תמיד לתת לזולת מתוך שמחה והתלהבות ובעמדנו בראש חודש אדר, משנכנס אדר מרבים בשמחה אני רוצה לאחל לכל אחד מכם שהחודש הבא עלינו לטובה יביא אתו שמחה בכל התחומים, ושנזכה כבר עם כל עם ישראל לשמחה של הגאולה האמתית והשלימה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.