שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שבת
פרשת וארא שנת ה'תשנ"ב
סימן יו"ד ,
ובהדגשה יתירה בדורנו זה – שהעשירי בשבט [ העשירי יהיה קודש ,
בכל חודש , ועל אחת כמה וכמה העשירי בחודש אחד עשר ] הוא יום ההילולא דכבוד קדושת
מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו , ענינו של יום ההילולא – כמו שכתב רבינו הזקן
בתניא שכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו , , מתגלה ומאיר בבחינת גילוי
מלמעלה למטה , , ופועל ישועות בקרב הארץ , ועוד ועיקר, שכולל הנתינת – כח על המשך
הצמיחה ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה מהזריעה דכל מעשיו ותורתו
ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו , עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח
צדקנו בדורנו זה [דור אחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה] , כעדותו
של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין , והכל מוכן לסעודה דלעתיד לבוא , שולחן ערוך עם
הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר , ויש לומר , שכללות הזמן הקשור עם יום
ההילולא העשירי בשבט [שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין , והמשך השנים
שלאחרי זה , יותר מארבעים שנה] נחלק לג' תקופות שהם על דרך ובדוגמת ג' התקופות
הכלליות במשך כל הדורות [ לפני מתן תורה , מתן תורה וימות המשיח ] , שמרומזות בג'
הפרשיות שמות וארא בא [כנזכר לעיל סימן ח'], תקופה ראשונה , ארבעים שנה [תר"ם – תר"פ] , בזמן
נשיאותו של אביו , שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט על ידי
התייסדות ישיבת תומכי תמימים [בניהולו של בנו יחידו] – על דרך ובדוגמת עבודת האבות
בהכנה והתחלת הענין דמתן תורה, תקופה שניה, שלושים שנות נשיאותו בחיים חיותו בעלמא דין [תר"פ – שי"ת], שבהם היה החידוש המיוחד
שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר
שנים האחרונות [גמר ושלימות עבודתו] בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון [שבו
לא היה מתן תורה] – על דרך ובדוגמת החידוש דמתן תורה, ותקופה שלישית, המשך הנשיאות לאחרי הסתלקותו [מיום עשתי עשר
לחודש עשתי עשר דשנת עשתי עשר [תשי"א]] , שניתוסף ביתר שאת וביתר עוז
בהפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל , ועד לגמר ושלימות העבודה , שהכל מוכן לסעודה
דלעתיד לבוא – ימות המשיח , ובפרטיות יותר יש לומר שג' תקופות הניזכרים לעיל
מרומזים בג' התקופות דשלושים שנות נשיאותו [ בחיים חיותו בעלמא דין ,
תקופה ראשונה , מהתחלת נשיאותו עד להמאסר והגאולה והיציאה
ממדינה ההיא , במעמד ומצב של תוקף גזירות המלכות [בדוגמת העבודה במצרים , כור הברזל , לפני מתן תורה], שעיקר עבודתו היתה במסירת נפש ממש [על דרך עבודת האבות]
תקופה שניה , בבואו במדינת פולין , שעיקר עבודתו היתה בלימוד
והפצת תורת חסידות חב"ד באופן של הבנה והשגה אף שעד אז היה ברובו על דרך
חסידות פולין [ על דרך החידוש דוידעתם כי אני השם במתן תורה ] ,
ותקופה שלישית , בבואו לחצי כדור התחתון , שעיקר עבודתו היתה
בהפצת המעיינות חוצה ממש , לקרב ולזרז ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד
, כהכרזתו הידועה , לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה ,
סימו י"א ,
ובנוגע לפועל , בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט , כולל ובמיוחד
העשירי בשבט – צריך כל אחד ואחד לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו ,
תורתו ועבודתו של בעל ההילולא , כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו ,
אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד , ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כבוד
קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא הדור , הנשיא הוא הכל , שבכל אחד ואחד – מציאותו
וכל עניניו , בכל מכל כל , נעשים קודש לנשיא הדור , על ידי זה שמלאים וחדורים
בקיום שליחותו של נשיא הדור – משה רבינו שבדור , גואל ראשון הוא גואל אחרון –
שענינו העיקרי להביא לימות המשיח בפועל ממש , ולהוסיף שהידיעה שתיכף ומיד נכנס
כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו [ כיון שהקיצו ורננו שוכני עפר ]
ומביט על כל אחד ואחד מהחסידים והמקושרים לבחון מעמדו ומצבו כולהו מעוררת ופועלת
לסיים ולהשלים [ גם מלשון שלימות ] את כל מעשינו ועבודתינו , וכדאי ונכון לערוך
התוועדויות מיוחדות – החל מיום השבת קודש מברכים חודש שבט [ נוסף על ההתוועדות
שבכל שבת ושבת , שנאמר בפרשת שבת ויקהל משה , , להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי
כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים ] , ובפרט בראש חודש שבט [ נוסף על
הנהוג לאחרונה בכל ראשי חודשים ] , בעשתי עשר חודש באחד לחודש , , הואיל משה באר
את התורה , בשבעים לשון [ תוכן עבודתו של בעל ההילולא בהפצת המעיינות חוצה בשבעים
לשון ] – לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים האמורים , ובמיוחד בזירוז והבאת
הגאולה תיכף ומיד , וכן יש לעורר על דרך ההכנות לעריכת התוועדות דהעשירי בשבט –
שבודאי תהיה ביחד עם בעל ההילולא , נשיא דורנו בראשנו , משה ואהרן [ הם המדברים
גומר להוציא את בני ישראל ממצרים ] עמהם , כיון שתיכף ומיד ממש , ביום השבת קודש
פרשת וארא [ לפני התחלת הקריאה בפרשת בא ] , יוצאים כל בני ישראל מהגלות , בנערינו
ובזקנינו גומר בבנינו ובבנותינו [ כפי שקורין במנחה ] , ובלשון המדרש ראובן ושמעון
סלקין , העליה דכל בני ישראל מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה , כולל גם העליה
דבני ישראל לדרגת האבות , העצם דישראל כפי שהם חד עם עצמותו יתברך , ובזה גופא
בעילוי אחר עילוי עד אין סוף , כמו שכתוב ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים
בציון , בבית המקדש השלישי והמשולש , מקדש אדנ-י כוננו ידיך ,
בברכת התורה משולם צפניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.