רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 15 בינואר 2015

משיחת כ"ק אדמו"ר פרשת וארא ה'תשנ"ב

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שבת פרשת וארא שנת ה'תשנ"ב
סימן יו"ד ,
ובהדגשה יתירה בדורנו זה – שהעשירי בשבט [ העשירי יהיה קודש , בכל חודש , ועל אחת כמה וכמה העשירי בחודש אחד עשר ] הוא יום ההילולא דכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו , ענינו של יום ההילולא – כמו שכתב רבינו הזקן בתניא שכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו , , מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה , , ופועל ישועות בקרב הארץ , ועוד ועיקר, שכולל הנתינת – כח על המשך הצמיחה ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה מהזריעה דכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו , עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בדורנו זה [דור אחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה] , כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין , והכל מוכן לסעודה דלעתיד לבוא , שולחן ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר , ויש לומר , שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט [שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין , והמשך השנים שלאחרי זה , יותר מארבעים שנה] נחלק לג' תקופות שהם על דרך ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות [ לפני מתן תורה , מתן תורה וימות המשיח ] , שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא [כנזכר לעיל סימן ח'], תקופה ראשונה , ארבעים שנה [תר"ם – תר"פ] , בזמן נשיאותו של אביו , שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט על ידי התייסדות ישיבת תומכי תמימים [בניהולו של בנו יחידו] – על דרך ובדוגמת עבודת האבות בהכנה והתחלת הענין דמתן תורה, תקופה שניה, שלושים שנות נשיאותו בחיים חיותו בעלמא דין [תר"פ – שי"ת], שבהם היה החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות [גמר ושלימות עבודתו] בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון [שבו לא היה מתן תורה] – על דרך ובדוגמת החידוש דמתן תורה, ותקופה שלישית, המשך הנשיאות לאחרי הסתלקותו [מיום עשתי עשר לחודש עשתי עשר דשנת עשתי עשר [תשי"א]] , שניתוסף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל , ועד לגמר ושלימות העבודה , שהכל מוכן לסעודה דלעתיד לבוא – ימות המשיח , ובפרטיות יותר יש לומר שג' תקופות הניזכרים לעיל מרומזים בג' התקופות דשלושים שנות נשיאותו [ בחיים חיותו בעלמא דין ,
תקופה ראשונה , מהתחלת נשיאותו עד להמאסר והגאולה והיציאה ממדינה ההיא , במעמד ומצב של תוקף גזירות המלכות [בדוגמת העבודה במצרים ,  כור הברזל , לפני מתן תורה], שעיקר עבודתו היתה במסירת נפש ממש [על דרך עבודת האבות]  
תקופה שניה , בבואו במדינת פולין , שעיקר עבודתו היתה בלימוד והפצת תורת חסידות חב"ד באופן של הבנה והשגה אף שעד אז היה ברובו על דרך חסידות פולין [ על דרך החידוש דוידעתם כי אני השם במתן תורה ] ,
ותקופה שלישית , בבואו לחצי כדור התחתון , שעיקר עבודתו היתה בהפצת המעיינות חוצה ממש , לקרב ולזרז ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד , כהכרזתו הידועה , לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה ,
סימו י"א ,
ובנוגע לפועל , בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט , כולל ובמיוחד העשירי בשבט – צריך כל אחד ואחד לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו , תורתו ועבודתו של בעל ההילולא , כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו , אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד , ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא הדור , הנשיא הוא הכל , שבכל אחד ואחד – מציאותו וכל עניניו , בכל מכל כל , נעשים קודש לנשיא הדור , על ידי זה שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור – משה רבינו שבדור , גואל ראשון הוא גואל אחרון – שענינו העיקרי להביא לימות המשיח בפועל ממש , ולהוסיף שהידיעה שתיכף ומיד נכנס כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו [ כיון שהקיצו ורננו שוכני עפר ] ומביט על כל אחד ואחד מהחסידים והמקושרים לבחון מעמדו ומצבו כולהו מעוררת ופועלת לסיים ולהשלים [ גם מלשון שלימות ] את כל מעשינו ועבודתינו , וכדאי ונכון לערוך התוועדויות מיוחדות – החל מיום השבת קודש מברכים חודש שבט [ נוסף על ההתוועדות שבכל שבת ושבת , שנאמר בפרשת שבת ויקהל משה , , להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים ] , ובפרט בראש חודש שבט [ נוסף על הנהוג לאחרונה בכל ראשי חודשים ] , בעשתי עשר חודש באחד לחודש , , הואיל משה באר את התורה , בשבעים לשון [ תוכן עבודתו של בעל ההילולא בהפצת המעיינות חוצה בשבעים לשון ] – לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים האמורים , ובמיוחד בזירוז והבאת הגאולה תיכף ומיד , וכן יש לעורר על דרך ההכנות לעריכת התוועדות דהעשירי בשבט – שבודאי תהיה ביחד עם בעל ההילולא , נשיא דורנו בראשנו , משה ואהרן [ הם המדברים גומר להוציא את בני ישראל ממצרים ] עמהם , כיון שתיכף ומיד ממש , ביום השבת קודש פרשת וארא [ לפני התחלת הקריאה בפרשת בא ] , יוצאים כל בני ישראל מהגלות , בנערינו ובזקנינו גומר בבנינו ובבנותינו [ כפי שקורין במנחה ] , ובלשון המדרש ראובן ושמעון סלקין , העליה דכל בני ישראל מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה , כולל גם העליה דבני ישראל לדרגת האבות , העצם דישראל כפי שהם חד עם עצמותו יתברך , ובזה גופא בעילוי אחר עילוי עד אין סוף , כמו שכתוב ילכו מחיל אל חיל  יראה אל אלוקים בציון , בבית המקדש השלישי והמשולש , מקדש אדנ-י כוננו ידיך ,
בברכת התורה משולם צפניה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.