רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

האשה שביזתה את בעלה!

מאת בן תורה


"מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו. נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד ה" (איכה ג לט-מ).

אמר ר"י, מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, אפילו בשעת אנינותו של אדם יצרו מתגבר עליו (קידושין פ ב).

ומבואר שם בגמ' - "כי ההוא מעשה דההיא איתתא דהוה עובדא ואפיקתיה", וכתבו תוספות, פירש רבנו חננאל, מעשה באשה אחת שהיתה בוכה ומתאוננת על קבר בעלה, והיה שם אדם אחד שהיה שומר תלוי אחד, וצוה לו המלך לשומרו, ובא אצל האשה ופיתה אותה ושמעה לו, וכשחזר אצל התלוי לא מצאו, והיה מצטער מאד מפחד המלך, אמרה לו האשה אל תירא קח בעלי מקברו ותלהו במקומו, ואפיקתיה לבעלה ותלהו.

נורא לחשוב על זה, אשה בשעת אבלה וצערה, עומדת בצער גדול ביותר עד שבוכה ומתאוננת על קבר בעלה, וקשה עליה לשאת את הכאב, ולא עוזבת את הקבר אלא בוכה ומתאוננת על קבר בעלה. אמנם כשבא זה ופתה אותה, יצרה מתגבר עליה עד כדי כך שלא רק נופלת לחטא, אלא שוכחת לגמרי מכל צרתה, ובאותו הזמן שעסוקה בחטאה מוכנה אפילו להוציא את בעלה מקברו, ולבזות את גופתו בתליה, אפילו שרק לפני כמה רגעים בכתה והתאוננה עליו.

ועוד שלא עשתה כל זאת להנאת החטא, שנוכל לומר שתאוות החטא התגברה בה, אלא אחר שחטאה עשתה זאת בשביל להכיר טובה לאותו שפתה אותה, ולא רק שנתנה לו דרך להנצל מן המלך, אלא הלכה בידיה והוציאה וביזתה את בעלה.

זהו יצר האדם שלא רק מסית את האדם לחטוא, אלא מאבד ממנו כל צלם אנוש, שברגע שהוא שרוי בזוהמת החטא, שוב ניטלת ממנו כל צלם אנוש, ואינו שומר על כבודו, ואינו בוחל בשום מעשה ואפילו הגרוע שבגרועים.

אמר רבא ואיתימא רב חסדא, אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה', פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה, שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו, ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח (ברכות ה א).

ופשט דברי הגמרא, שכשאדם רואה שייסורין באין עליו אין זה אלא כדי שיתקן דרכיו, ולכן יפשפש במעשיו והיינו שיתקן דרכיו, שיפשפש אינו מלשון חיפוש אלא בדיקת הדרך כדי לתקנה, וכמו שמצינו (עירובין יג א), נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו, ושם כשנברא עוד לא עשה שום מעשה שאפשר לומר שיחפש בו, אלא הכוונה שיבדוק את דרך האדם וילמד לתקן דרכיו שלא יגיע למכשול, וגם אצלנו שייסורין באין עליו צריך לבדוק ולתקן הדרך, שזו מטרת הייסורין לזרז את האדם לתקן דרכיו.

לדאבוננו הרב אנו חיים בזמן שחושך יכסה ארץ, ועכשיו כשאסונות רודפים אותנו היצר הרע מתגבר עלינו, ובמקום שאנשים יתקנו דרכיהם, יושבים ומחפשים עוונות וצועקים בקול רעש גדול כי ברור הדבר בשביל איזה חטא נגרמו היסורין, וצריך לדעת שחלילה לנו לעשות כדבר הזה, אין אנו יודעים דרכי ה' ולא על מה עשה ה' ככה, רק אנו יודעים שכשמקבלים ייסורין צריך להזדרז יותר ולתקן הדרך, ולתקן החטאים כל אדם לפי דרכו ו"אשרי נשוי פשע, כסוי חטאה" שישב כל אחד בהצנע ויתקן דרכיו, ולא יטיף מוסר לאחרים.

לפעמים כשרואים אנו שעושים חיזוק בציבור אחרי ייסורין, רואים את הדברים ומרגישים שאינם באים ממניעים טהורים, ולפעמים אפילו יותר מזכיר את אותה אשה שבוכה על קבר בעלה, אבל מוכנה לבזותו כשיושבת בתאוותיה, צריך לידע שאף אם הדברים נכונים אנחנו צריכים להתחזק בכל מה שאפשר.

אם הם רוצים בשלום אמת – אדרבה ואדרבה, אנו הראשונים שחפצים בשלום אמת! שלום שמטרותיו אמיתיות וכנות, שלום שבו כל רודפי המחלוקת והפירוד יזנחו את המפלגה שהקימו נגד גדולי הדור, ויזנחו את הפצת החוברות והקונטרסים והמיילים המזלזלים בגדולי הדור, אדרבה ואדרבה, אך לומר דברים בגנות המחלוקת ולהוסיף עקיצה קטנה שיובן שכביכול רק צד אחד עושה את המחלוקת, וצד אחד הוא רק נרדף, ועוד לעשות זאת בזמן הספד על הקדושים, ולנצל במה זו לשם ניגוח – אין לך רדיפת מחלוקת גדולה מזו.

תפילה נישא לאבינו שבשמים, שנזכה ונקיים כל המצוות מאהבה, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, אכי"ר.

תגובה 1:

  1. כותב בר - תורא :

    ועכשיו כשאסונות רודפים אותנו היצר הרע מתגבר עלינו, ובמקום שאנשים יתקנו דרכיהם, יושבים ומחפשים עוונות וצועקים בקול רעש.
    התחיל בלשון "עלינו" כלאמר "עלי ועליכם "

    וסיים בלשון "שאנשים יתקנו דרכיהם - כלאמר
    אחרים , לא אני.
    והכתוב אומר " נחפשה דרכינו - כולנו - גם רבנו שאולזון

    ואגב - המעשה המובא ברבנו חננאל מקורו בכתבי לצים של משורר רומאי שונא נשים.
    וגם שם , כמנהג הגויים אכלו סעודה על קבר המת ושתו הרבה יין
    והייןם כידוע..

    השבמחק