״אל תהיה לחוץ, תשאר רגוע, החיים הם סוכריה בטעם לא ידוע״.
״לפעמים, לב דואג שמקשיב, מוערך יותר ממוח אינטליגנטי שמדבר״.
שנורר ממאה שערים הגיע לברוקלין, נכנס לשטיבל למנחה.
תוך כדי תפילת שמונה עשרה של לחש, הוא נאנח לכיוונו של הגביר: "אוי, ותן שכר טוב..."
לא חלפו כמה שניות והשנורר שומע: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב..."
איינער ווייסט ווי אזוי א "גאליציאנער"ריקט צריך די זייגער?
ער נעמט ארויס די באטעריע פאר א שעה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.