בסוד שיח - חיי שרה

מאת שאול שיף

שני חיי שרה - רש" על אתר : כולן שווין לטובה. הכיצד?: האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם  זי"ע הזהיר באחת מדרשותיו מפני ההפרזה בעינויים  שבחיטוטי המצפון, וזה לשונו: " מי שמרבה להרהר ברע שעשה, [ממילא] אינו פוסק מלחשוב על הכיעור, ומה שאדם חושב _ הוא שרוי בו. בכל נפשו הוא שרוי במה שהוא חושב_ ונמצא הוא שרוי בכיעור. מי שנוהג כך , ודאי שלא יוכל לחזור בתשובה, מפני שרוחו נעשה מגושם ולבו מטומטם, ואף עלול הוא שתבוא עצבות  עליו. ממה נפשך? בין שאתה הופך את הזוהמה לכאן ובין שאתה הופכה לכאן _ מכל מקום אינה אלא זוהמה. אם חטאת ואם לא חטאת מה ריווח יש מזה לשמים? אותה שעה שאתה מחטט בכך הרי יש בידך לחרוז  מרגליות כדי להנאות את הקב"ה . והוא שנאמר : סור מרע ועשה טוב _ התרחק  מן הרע ואל תהרהר בו ועשה את הטוב. פעלת עוול? פעל צדק כנגדו‎.

סיפר לי השבוע מורי ורבי לימי שני , הרב עזריאל מונק שליט"א , כי אימת בכמה מקורות את הסיפור  המובא כאן: בבוקרו של יום פטירתו , נכנס ר' שלמה קרליבך ז"ל לבית כנסת  והוא בשעות האחרונות לפני טיסה לישראל.בסיום התפילה עבר בין המתפללים והושיט לכל אחד יד לשלום ונענה בשמחה לשלום. חוץ מאשר אחד המתפללים שסירב  להושיט לו יד. שאלו ר' שלמה , הייתכן , יהודי מושיט יד ליהודי ואינו נענה? אמר לו איש שיחו: כן כן. אתה אמנם עושה מעשים טובים אלא שאינך נוהג בכמה עניינים על פי שולחן ערוך... והסביר למה כוונתו. לאחר דין ודברים , שאל אותו ר' שלמה : מה עלי לעשות כדי שתושיט לי יד. ענה לו האיש : עליך לקבל על עצמך שמכאן ולהבא לא תנהג כך  וכי הנך חוזר בתשובה על העבר בעניין זה. התכופף ר' שלמה, עצם את עיניו ואמר בהתרגשות: הריני חוזר בתשובה ומקבל עלי  שלא לנהוג עוד במה שהעירו לי _ מכאן ולהבא ! היהודי הושיט לו את ידו בשמחה וכך נפרד מבית הכנסת. בשעת הטיסה, כידוע, הסתלק ר' שלמה לבית עולמו. "והוא כאחד הצדיקים היותר  שלימים עזב את העולם. בעל תשובה גמור ואמיתי".  שבת שלום ומבורך .