רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 15 באוגוסט 2014

חיזוק נפלא במעלת השמחה בעבודת ה'.

מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"והיה עקב תשמעון" אומר רש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ושמר ה' אלקיך לך את הברית, ישמור לך הבטחתו". ובליקוטי מוהר"ן מבואר בתורה קס"ט, "והיה עקב תשמעון" – "והיה" – לשון שמחה (מדרש רבה נשא י"ג), "עקב תשמעון" - שהעקביים ישמעו את השמחה. שמרמז על המצוות התלויות בעקב - ברגלים, שהם ריקודים ושמחה.
רש"י אומר שכל הגזירות וכל האסונות וכלהדינים זה באגם ממצוות שהאדם דש בעקב! יש מצוות שהאדם לא יודע שהוא עובר עליהם! הוא לא יודע בכלל מהם! הוא לא יודע שאפילו צריך לעשות תשובה עליהם! אומר רש"י תזהרו במצוות קלות שאתם בכלל לא יודעים שאתם עוברים עליהם! והרב'ה אומר! "והיה עקב תשמעון" שצריך להקפיץ את הרגליים! להקפיץ את העקביים! עד שהעקביים ישמעו את השמחה! שואל ר' אברהם בן ר' נחמן בכוכבי אור מה הקשר בין "והיה עקב תשמעון" שצריך שהעקביים ישמעו את השמחה לבין הפשט של רש"י "והיה עקב" שזה מצוות קלות שאדם דש בעקביו. איך פירוש רבינו מתקשר עם פשט רש"י? הרי כל דיבור של הרב'ה צריך ללכת עם הפשט! עם הפשט של רש"י! עם הפשט של הגמרא! עם הפשט של הזוהר! אלא ההסבר של הרב'ה הרמזים של הרב'ה זה הפשט האמיתי של רש"י! זה הפשט האמיתי של הגמרא! של הזוהר! של העץ חיים! וזה מוכיח רבי אברהם ב"ר נחמן (בעל "ביאור הליקוטים"), שהרי רש"י אומר "והיה עקב תשמעון" זה מצוות קלות שאדם דש בעקב! 

להמשך כנסו כאן:


והרב'ה אומר "והיה עקב" – שצריך להגיע לכזו שמחה עד שהעקביים יקפצו מעצמם! עד שהעקביים ישמעו את השמחה! ואז תדע שהכל נמחל לך כל העבירות נמחלו לך. מה שרש"י אומר שכל הקללות וכל הדינים שבאים על האדם, מחמת מצוות שהוא דש בעקביו, הכוונה, (כפירוש רבינו) שאין לך מצוות שאדם דש ומזלזל בהם כמו מצוות התלויות בעקב, בעקב כפשוטו!! שזה מצוות הריקודים והשמחה. אין לך מצוה שאדם דש בעקב כמצוות השמחה והריקודים! בכלל לא יודעים שיש כזו מצוה! בכלל לא יודעים שזה קיים!לא יודעים שברגע שלא רוקדים, ברגע שלא מקפיצים את הרגליים זה עבירה! ולכן בפרשת התוכחה ב "כיתבוא", התורה תולה את כל הקללות במצוות השמחה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל". (דברים כ"ח-מ"ז).
כי באמת כשיש הרבה דינים על האדם, אז כל הדמים יורדים לרגליים, ואז הרגלים כבדות, מחמת הדמים שנתפשטו לשם. וכשהרגלים כבדות, הם לא רוצות לרקוד, הם לא רוצות לקפוץ, זה מראה על הדינים שאדם שרוי בהם! כי אדם שיש עליו דינים, אז הנשמה שלו מרגישה את הדינים, וזה גורם שכל הדמים יורדים לרגלים, והרגלים נהיות לו כבדות.
אדם חושב שזה שהוא לא רוקד, זה הבחירה שלו! הוא אומר - אין לי חשק לרקוד, זה לא מכובד לרקוד, ריקוד זה טוב לילדים, זה טוב לבחורים... האמת היא! הסיבה האמיתית היא! שכשלאדם אין חשק לרקוד, זה רק בגלל שיש עליו כאלה דינים קשים, ונלקח לו החשק מהריקוד והשמחה.
אדם רואה חתונה רואה שמחת תורה רואה אנשים רוקדים רואה ריקודים של מצוה הוא כבר בורח!! הוא אומר- מה קרה אם אני לא רוקד? איזה עבירה נוראה זאת?! מה כבר עשיתי? איזה חטא נורא זה, שכולם רוקדים ואני לא?! זה שכולם שרים ואני לא? התפללתי למדתי גמרנו! מה צריך עוד! על זה אומר הרמב"ם בהלכות לולב פרק שמיני הלכה ט"ו: "וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" כל מי שרואה שרוקדים והוא עומד בצד אז הוא הדיוט גמור! ואפיקורוס גמור! שלא מאמין בכוחות הריקודים! מי שמונע עצמו ממצוה של שמחה ראוי להפרע ממנו! ועל זה הזהיר שלמה ואמר "אל תתהדר לפני מלך" כל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו, הוא חוטא ושוטה! הוא גם חוטא וגם שוטה! ולהיפך כל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. כמו שאמר דוד מלך ישראל (שמואל בו - כ"ב) "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני".ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח. לפני ה' שנאמר (שמואל ב'ו - ט"ז) ''והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'" מי שלא רוצה לרקוד בשמחה של מצווה, הוא פשוט בעל גאווה! מי שלא רוקד ולא שמח בריקודים! מי שלא מרגיש את הצורך לרקוד! מי שחושב שהוא אדם חשוב ולכן הוא לא רוקד! הוא חוטא ושוטה! גם חוטא וגם שוטה. הוא חוטא, כי הוא לא מכבד את ה'. והוא גם שוטה, כי נותנים לו כזו מרגלית, כזה יהלום כאלה ריקודים, שהוא יכול להמתיק על ידי הריקודים את כל הדינים שעליו, והוא לא מנצל את זה.
מביאה הגמרא (סנהדרין צ"ד), שביקש הקב"ה לעשות את חזקיה מלך יהודה משיח, אבל הוא לא זכה מכיוון שהוא לא אמר שירה. אם אדם רוצה לזכות לניצוץ של משיח, אז אחרי לימוד תורה, אחרי תפילה בשמחה של מצווה וכו', הוא צריך לשיר לנגן ולרקוד! כל פעם שהוא רוקד, שר ומנגן, אז עוד ניצוץ של משיח מתעבר בו! כי בכל רגע שאדם משמח את כולם, רוקד ושר, אז הניצוץ של משיח הולך וגדל אצלו.
הרבי אומר בליקוטי מוהר"ן תורה ע"ח, שאין לך אדם שאין לו ניצוץ של משיח. "ויתן עוז למלכו, וירם קרן משיחו", "ויתן עוז למלכו" כשתתן עוז וכח לספירת המלכות, אז - "וירם קרן משיחו" - תגדיל ותרים את ניצוץ משיח שבך. תאיר פנים לכל אחד, תשמח, תבוא הביתה בשמחה.
כי אם אדם בא הביתה בשמחה, עם חיוכים, עם שירים, אז זה ישפיע על האשה שהיא תלך בקדושה ובצניעות. הילדים יראו שהאבא בשמחה, הם לא יתקלקלו! אבל אם הם רואים שהאבא עצוב, שהאבא לא רוקד, לא שר, אז הילד אומר, מה אני צריך להיות בבית העצוב הזה? יש לי חברים שמחים, רוקדים.. אז הוא מחפש את השמחה בחוץ. לכן לפני שאתה מגיע הביתה, תשב חמש דקות על איזה ספסל ותנוח טיפה, לא להכנס בהול, עם כל הרעש, עם כל העצבים, תכנס שמח הביתה. אולי אשתך שבורה, וצריך לעודד אותה, אולי נפל הילד וצריך לשמח אותו. הילד רואה שהאבא לא שמח, האמא לא שמחה, הוא לא מוכן לעצבות של אבא ואמא. עכשיו הוא מתחיל את החיים שלו, הוא מחפש שמחה הוא רוצה שמחה.
למה לאדם יש כל כך הרבה אויבים, כי הוא לא רוקד! והוא לא שר! אדם למד, הוא התמלא גאווה! התפלל, הוא התמלא גאווה! מתי אדם מקבל את הענווה? זה דווקא בריקוד. לכן אנשים לא אוהבים לרקוד, כי הריקוד זה השפלה! כל עוד שאדם צעיר, אז יש לו מרץ, הוא יכול לרקוד. מה זה
המרץ הזה? כשתינוק נולד ויורד מגן עדן, אז מעוברים בו רבבות מלאכים. לכן הוא הכי הרבה רוקד, הכי הרבה קופץ, הכי הרבה שמח. כשהתינוק מחייך, אז כולם מסביבו מחייכים ושמחים, וזה מחמת המלאכים שמעוברים בו, עד גיל 20, יש לו עוד איזה חשק, מרץ לרקוד, כי עוד מעוברים
בו קצת מלאכים. אבל בגיל 20, המלאכים כבר התנתקו, עזבו אותו. ולכן הוא לא יכול לרקוד, לא יכול לשמוח. אז עכשיו בגיל 20 אומרים לו, תכריח את עצמך לרקוד ולשמוח! אז יכנסו בך בחזרה כל המלאכים! תרקוד תשיר תחזיר את כל המלאכים שהיו לך! על ידי זה יתמתקו לך כל הדינים! כי ברגע שמקפיצים את הרגליים, מבטלים כל הגזרות והדינים. יש עליך גזרה של חובות! הולכים לקחת לך את הדירה! אין לך שידוך! - אז תקפיץ את הרגליים! תרקוד בכח! תשמח בכח! תשבור את הדין! תמתיק את הדין! וכשאדם רוקד, מפזז ומכרכר, אז כולם צוחקים עליו. וכשכולם צוחקים אז דיקא נמתקים כל הדינים.
כי ברגע שמתחילים לצחוק על האדם בארץ בעולם הזה, ואומרים עליו, תראו אותו! תראו את השוטה הזה! אז בשמים גם צוחקים! כל המקטרגים צוחקים עליו ומחשיבים אותו לשוטה! ולכן לא דנים אותו! (כי שוטה פטור מן הדין) ועל ידי זה נעשה המתקת הדינים. אדם עובר כאלה צרות! כאלה ייסורים! אז המינימום זה לקום בעלות השחר ולשיר את השירים את הזמירות ועל ידי זה להמתיק את הדינים! כל הדינים והצרות נמתקים על ידי רינה שירה וניגון כמו שכתוב "ירֹּנּוְ וִיְׂשְמחּ וֲחֵפֵציִ צְדִקי" – דוד המלך אמר כל אלו שחפצים את "צדקי" אז" ירוננו וישמחו".
מה זה צדקי? זה דינים על ידי השירה והשמחה ימתקו הדינים! אומר הזוהר ב"וישלח" שדוד המלך היה שר כל הלילה! הוא היה מתגבר בשירות ותושבחות עד שעלה הבוקר וככה היה ממתיק את כל הדינים. אומר הזוהר אדם צריך תמיד לשיר ולשבח את הקדוש ברוך הוא, ומי שיודע לשבח את הקדוש ברוך הוא "תדיר כדקא יאות" אז הקדוש ברוך הוא מקבל את התפילות שלו ומציל אותו מכל הקטרוגים, מציל אותו מכל האסונות. כשאנשים לא רוקדים לא שרים לא שמחים הולכים שבורים אז הם גם שוברים את הכול!
אדם שבור אז הוא שבר את כל המערכת! הוא שובר את כל הבריאה! למה אתה שבור? מה עכשיו שואה? תשיר תרקוד תגיד פרק תהילים תגיד "למנצח בנגינות מזמור שיר" 7 פעמים זה מביא את כל הישועות שידוכים רפואות, זה מביא את הכל.
כתוב באר"י – מי שיגיד למנצח 7 פעמים מובטח לו ישועות, בנים, רפואות וכו'. הריקודים השירות והנגינות זה הדרך להמתיק את כל הדינים. ה' כועס על מי שאינו מתעורר לשיר לנגן ולזמר! אין שום דרך להמתיק דינים אלא על ידי שמחה וריקודים, וזה הפירוש "על מוקד מזבח נצא במחול" שיהודי לא מאבד את האמונה אף רגע, אף שניה, הוא רוקד שר ושמח בכל מצב בחיים! בכל מקום! - על המוקד באושוויץ! לא משנה איפה! בכל מצב ובכל מקום הוא תמיד יגיע לשירה וריקודים וינצל מכל הצרות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.