רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 2 באפריל 2014

דיני ברכת האילנות*



א}הרואה אילנות מלבלבים [היינו שמוציאים פרח] מברך עליהם: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם (שו"ע או"ח סי' רכו סעיף א על נוסח הברכה ראה להלן אות יד) והזהיר בברכה זו עליו נאמר "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' ויתן לך האלוקים וכו' (אליהו רבא בשם סדר ברכות לרבי מיכל מארפשטיק)
ב}"מאוד יתעצם בכוונתו בברכה זו שהיא לתקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן הזה ויבקש עליהם רחמים" (מורה באצבע להחיד"א סי' ז)
ג}אף על פי שבגמרא נזכר הלשון מי שיוצא בימי ניסן הוא לאו דווקא והגמרא דברה בהווה שכך הרגילות, ואפשר לברך גם לפני ניסן כשרואה פריחה (ברכי יוסף להחיד"א בשם הריטב"א וכן פסק במשנה ברורה סק"א)  ובאוסטרליה למשל שזמן פריחת האילנות באלול - תשרי יברך אז (שו"ת מנחת יצחק ח"י סי' טז) אך על פי הקבלה אין לברך אלא בחדש ניסן (ברכי יוסף והובא בכף החיים) כולל גם יום ראשון של ר"ח אייר (וראה הגהות חת"ס או"ח סי' רכ"א).
ד}אף על פי שראה פעם אחת ולא בירך יכול לברך בראיות הבאות (מ"ב שם סק"ה)
ה}עד מתי אפשר לברך ברכה זו? בשולחן ערוך נכתב עד זמן גדול הפירות, ולא ברור האם כוונת השו"ע עד התחלת זמן הגדול והפרח עדיין קיים, או הכוונה עד סוף גדול הפרי. ובחיי אדם פסק שעד סוף גדול הפרי אפשר עדיין לברך ובספר האשכול לחכם קדמון מרבותינו הראשונים חותנו של הראב"ד שלא נדפס בזמן בעל חיי אדם כתב להדיא דאם כבר נפלה הפריחה אי אפשר לברך ולכאורה בדבר שבשו"ע הוא סתום ובאחד מרבותינו הראשונים הוא מפורש יש לנו לפסוק כמותו.
ו}אין מברכים אלא על לבלוב של עצי מאכל.
ז}עץ שיודעים בו שהוא ערלה אין מברכים עליו (חידושי רע"א) דאיך יאמר "ליהנות בהם" והם אסורים  ויש חולקים ומתירים לברך וכן פסק הראשון לציון מרן מלכא הגר"ע יוסף שליט"א בהגדת חזון עובדיה עמ' יד ולגבי עץ המורכב מותר ויש חולקים וכמובן שעדיף להימנע.
ח}לפני הברכה צריך להסתכל על הפריחה אך אין צריך להחזיק ביד, אך אם רוצה באותה הזדמנות לברך על הריח שמעלה הפריחה כגון בעצי פרי הדר (בורא עצי בשמים) צריך לאחוז בידו בשעת הברכה (ובשבת אסור לעשות כן כי מחובר הוא מוקצה).
ט}זריזים מקדימים למצוות לברך ברכה זו בר"ח ניסן וגם ברוב עם הדרת מלך.
י)מותר לברך ברכה זו בשבת, אך יזהר לא לנגוע בעץ כאמור באות ח'.
יא}יזהר שלא יהיה בטווח ראייתו ערימות זבל או פחי אשפה בשעת הברכה.
יב}יש מדקדקין שיהיו שתי אילנות דווקא ויוצאים לשדה לברך, אך אין זה מעיקר הדין.
יד}נוסח הברכה כפי מה שמובא בגמרא וכן הוא הנוסח מראשון שבראשונים ועד אחרון שבאחרונים (ראה המעין תמוז תשס"ח עמ' 70) שלא חיסר בעולמו "כלום" ודלא כפי שמודפס בסדורי נוסח אשכנז שלא חסר בעולמו "דבר" שאין שום מקור לשינוי זה וכן יאמר אילנות "טובים" ולא אילנות "טובות" כי אילן הוא לשון זכר.
*רוב הדברים המובאים כאן הם על פי דיני ברכת האילנות להגאון רבי שריה דבילצקי שליט"א שהתפרסמו בקובץ אורייתא חלק ו (תשמ"א) והובאו כאן  לעורר את המעיין וכל אחד ינהג כמנהג בית אביו ורבותיו הן בדינים והן בנוסח הברכה.     

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.