רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 7 בינואר 2014

עת למנהיגות | קריאה של הרגע האחרון


מאת תושב אחראי ודואג

סאגה חדשה בכפר המאוחד: "החיידר החסידי" מחפש לו חלקת מבנה והכפר כולו על גלגלים. מאבטחים חסונים, פורצים בסירטוק וכלי משחית, משטרה וילדים מבוהלים. רק לפני שנתחיל לדבר על זה, בואו נסכם שנקרא להם פשוט 'שקאלע'. זה קצר יותר, קולע, וגם מגדיר היטב. נדבר גם על זה, רר תקראו עד הסוף. זה חשוב!

נחזור לרגע לנקודת ההתחלה. קמה לה קבוצת תושבים שהחליטה שמוסדות החינוך הקיימים בכפר לא מתאימים לה. שניהם. אפשר להסכים עם הזכות של ההורים לשלוח את ילדיהם ללמוד במקום אחר, מחוץ לכפר, מאור מלכה החב"די בראשל"צ ועד לחטיבת הנוער הערבית,ברמלה. להבדיל, כמובן. לקום ולפתוח מסגרת בתוך הכפר עצמו, שמתחרה באופן ישיר במוסדות החינוך הנוכחיים - זו אנרכיסטיות ממוסדת. חשוב שנזכור את המאפיין הזה, הוא ישוב וישוב על עצמו, לצערנו.

כשהם התמקמו בבתים שכורים, בפאתי הכפר, זו הייתה חוצפה, אבל היא לא הייתה מורגשת. כולנו זוכרים את ההבטחה של יושב ראש הועד, יאמי יקירנו, בימים שלפני הבחירות לועד בשנת תשע"א: אחרי הבחירות הוא יטאטא אותם אל מחוץ לכפר.

הבחירות חלפו, והשיירה גם היא המשיכה לעבור. יאמי בחר לטאטא את הבעיה אל... מתחת לשטיח. הוא כנראה קיווה שהבעייה תתנדב לטפל בעצמה ולהיפתר, או סתם להיעלם. כמה מפתיע, זה לא קרה. בעצם, מה שקרה הוא ההיפך הגמור: הבעיה גדלה למימדים שמקשים את השליטה בה.

השלב הבא לא איחר להגיע, וכאשר מקום מושבם של השקאלעיסטים פלט אותם הם התנחלו בבתי הכנסת. נכון, זה קצת מפריע למתפללים ובכלל לסדרי בתי הכנסת, אבל האנרכיסטים לא מתחשבים בסדר המבוקש או בצרכים של מישהו אחר; מול עיניהם עומדת טובת עצמם, ושהעולם יתפוצץ.

בינינו, אלו האנשים מהסוג הזה. אם הם היו חושבים שפתיחת עסק רוכלות תיטיב עם פרנסתם, למשל, הם היו פותחים גם אותו בבית הכנסת בלי להסס. שטח ציבורי? לברר אם זה מפריע לקהל? הצחקתם להם את הסבתא, אולי. אלו טיפוסים שהאהבה העצמית שלהם גורמת להם לראות את צורכי עצמם כגדולים כל כך, שכל השאר מתגמד. אבל נחזור לשקאלע, זה מה שנוגע עכשיו.

הסיפור האקטואלי הוא ההשתלטות המחוצפת על בניין בבית הספר למלאכה, בלי רשות הממונים והמנהלים, ובכח הזרוע ממש. על משקל ה'שור עם שטריימל' הידוע ניתן לומר שזהו 'עבריין בסירטוק'. עם דיגלון כמובן..

וכאן הבן שואל, מה עושים? מי ישים את הקץ לברבריות הזו, בה כל דאלים גבר ואיש הישר בעיניו יעשה. העיניים נשואות אל ההנהגה העסקנית של הכפר, נבחרי הועד. זהו התפקיד שלהם!

ממש לאחרונה, בסערת הבחירות למועצה, ידעו הללו להסביר במתק שפתיים שהם אלו המנהיגים את הכפר ו'פה זה לא הפקר'. הצדק איתם, כמובן, אך רק אם יקפידו לאכוף אותו.

בדיוק כמו שאומרים לאלו המנסים להתמודד בבחירות למועצה בשם הכפר שהכפר הוא מאוחד, ומי שאורחותיו אינן מתאינמת לו מוזמן לוותר על הזכות לגור פה, כך יש לומר עתה:

זהו הכפר, המצויין והנהדר שלנו, על מוסדות החינוך הנפלאים שלו: מי שחושק בחינוך אחר מוזמן פשוט לקום וללכת, אל מחוץ לכפר. הדלת החוצה פתוחה!

זוהי עת למנהיגות, שבעת טובי הכפר נבחרי הועד. אם אכן דעתכם שיש צורך בשקאלע המיותר הזה - מסדו אותו; אחרת, מגרו אותו. הרפיסות טומנת בחובה אסון, חוסר שליטה רק מזמין עוד התדרדרות והפקרות עד שלא יוכלו להיעצר. התעשתו, תושבי הכפר, העירו את נבחריכם לועד. לפני שיהיה מאוחר

2 תגובות:

  1. לזושא וולף

    יש כלל והבור ריק אין בו מים נחשים ועקרבים יש בו...
    מי התיר לכם לסגור את בסל"מ? אינכם יכולים להקים בסל"מ תעבירו את המושכות למישהו אחר.. היום יותר מתמיד צריך את הבסל"מ גם למשפחות מאנ"ש. הפשע הנוראי שבסל"מ נהפך למאורת פריצים לא ייסלח לכם. מה לכם כי תלינו על פורצי הבסל"מ. לא עכברא גנב אלא חורא גנב.

    השבמחק
  2. מידע מוגזם ומלא בטעויות!
    הפריצה נעשתה כיון שאין לאף אחד מפתח למנעולים האלו. הבניינים שם מוזנחים כבר שנים רבות.
    מי שאחראי על הבית ספר למלאכה הוא לא אחר מאשר מנחם לרר, יריבו המושבע של יאמי ליפשיץ.
    הוא נתן להם את המבנה כין שהם תמכו במועמד שלו לבחירות האחרונות, למרות שהוא לא ניצח בפועל.
    בינתיים החיידר מצליח מאוד, ומספר התלמידים בו עולה משנה לשנה. והוא ממש לא רק למשיחיסטים, אלא לכל מי שרוצה חינוך אישי וחסידי לילדיו.
    גילוי נאות: ילדיי אינם לומדים בחיידר החסידי, מסיבות אישיות השמורות עמי.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.