יש שאלה ידועה בספה"ק, האם אהבה היא תולדה של נתינה או האם נתינה היא תולדה של אהבה? ומסיקים ששניהם נכון, אם אני אוהב אז אני אתן ואם אני נותן אני אוהב,
אני אוהב את ה׳ ? אז אני צריך לתת לו מעבר ל״מה שאני חייב״ לא רק שלוש תפילות, לא רק מאה ברכות, מתי שאפשר, לא רק את המינימום,
ואם אני נותן אז אני גם אוהב,
וה׳ נותן בחזרה מידה כנגד מידה!
שנזכה לאהוב לתת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.