מאין הזכות לכתוב ולדבר כך?

מאת אברך

בימים האחרונים אני פוסטים מזעזעים מלאים בשמחה לאיד על מותו של שרון. הן מצד הקנאים והן מצד הימניים למיניהם, מלאים בביטויים היאים לצוררים כהמן והיטלר כגון זה למשל 

יש מאבד עולמו בשעה אחת אריאל שרון אכזר ומטורף שיוקע לנצח כצורר ישראל

ואיני מבין מאין הזכות לכתוב כך ולדבר כך? וכי כך ראינו מרבותינו לשמוח על מיתת יהודי חלילה? הכזו הייתה דרכו של אי מי מגדולי ישראל?

ויותר מכל האם על כל חילוני שנפטר הם שמחים כך או רק על שרון? וכי חילולי שבת בפרהסיה קלים יותר מגירוש יהודים? וכי גילוי עריות וע"ז קלים יותר?
ולא ראינו את אותם "מקנאי קנאת ה'" מהימין דואגים כ"כ לכבוד התורה והמצוות... לא רואים אותם מקנאים לכבוד התורה עליה נאמר "לולא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" 

לא רואים אותם מוחים על מצעדי תועבה שנאמר עליהם "...תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" 

לא רואים אותם מוחים על שום עבירה מהחמורות שבחמורות אלא להפך טוענים הם שצריך לקרב בעלי עבירות
ומרחקים דווקא יראי ה'... וחלילה לדבר רע על לפיד הרי זה חילול ה'...
ומכאן למדים אנו שאמנם רוממות קל בגרונם אך שבע תועבות בליבם. לא תורה יש כאן ולא ארץ ישראל יש כאן אלא  צביעות לאומנות גסה ופוליטיקה. 

דבר אין לזה עם יהדות.