כעס רב בשיכון חב"ד בלוד מהקמת חדר אישי להרב יורקוביץ. לא חלילה מפני שהוא בונה לעצמו חדר, זה בסדר גמור, הבעיה היא המיקום וחוסר השכל בתכנון ובלקיחה בחשבון את צרכי הציבור
א. זה מכער את הכניסה לבית הכנסת, זה לבד לכאורה הספיק, אבל זה לא רק זה, יש משהו חמור בהרבה, וחמור מאוד
ב. הכעס הגדול ביותר מצד האי החשאיות בדבר. מדוע כל מי שעובר ברחוב צריך לדעת מי נכנסה לרב לשאול שאלה? איפוא הפרטיות? איך הרב רוצה שאשה שיש לה שאלה תיכנס ככה לעיני כולם?
האמת לא רק נשים גם גברים לא תמיד רוצים שכולם יראו שהם נכנסו לרב, אז איך זה בונים חדר כשהכל פרוץ, כולם יכולים לראות כל מי שנכנס ויוצא
כמובן שהכאב הגדול הוא של הנשים, הטוענות כי ייאלצו לחפש רב אחר, אליו לא יוכלו ללכת הן לא צריכות שכל העולם יידע שהלכו לשאול את הרב שאלות
אחד מרבני השכונה כתב מכתב זועם ושם שאל, האם הכבוד של הרב יותר חשוב מהפרטיות של נשים שיש להן שאלות? מה רע המצב שהיה כפי שהיה עד היום?
כמי שמכיר את הנושא ויודע במה מדובר, לא כך הם פני הדברים.
השבמחקיש כמה אנשים שנרתמו ובונים לרב חדר שיענה לשאלות האנ"ש בין מנחה למעריב.
מי שרוצה לדבר עם הרב בפרטיות תמיד יכול להגיע לביתו של הרב ולשאול.
החדר יהיה מבודד היטב ומעוצב יפה מבחוץ כך שישתלב עם העיצוב של בית הכנסת.
פרטיותו של איש לא תיפגע.
מי שכתב את הדברים המכוערים ונתן כותרת בזויה זו הוא האינטרסנט היחיד שכואב לו הלב. כל האנשים בשיכון שמחים שבונים לרב עוד מקום שניתן יהיה לפגשו ולדבר עמו בקלות ובנוחות, זו המטרה היחידה.
ידוע שבלוד יש אנשים מוגי לב אשר הורסים כל התחלה של דבר טוב אם ידם לא בעסק ואם הם לא יכולים לקחת על זה את הקרדיט...