רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 6 בינואר 2014

אנטישמיות או עיתונות?

חבל דק מפריד בין עיתונות לאנטישמיות ולא רק, בזה אין ספק, במיוחד בנושאים כאלו חייבים הרבה זהירות, אבל האם באמת התכוון הפוסט לאנטישמיות, האם היתה כוונה להשוות או חלילה להציגו באור אנטישמי, או שמא הכתב אסף מידע שהיתה כולה השמצה, בלי קשר כרגע לתוכן, ומילא את חובתו העיתונאית

מי שלמד את החוק האמריקאי בנושא הזה, מי שממלא תפקיד עיתונאי ללא כוונות זרות של שנאה או אנטישמיות וכדומה, אי אפשר להאשימו, מקסימום השופט יכול לבקש ממנו להסיר או לתקן להתנצל אבל לא יותר מזה בשל חופש הדיבור שזה הסעיף הכי חזק בחוקה האמריקאית, ובכל זאת אנו נפגעים כשכותבים בצורה שכזו, גם אם נניח שהעיתונאי שכתב לא התכוון לרעה הוא מילא חובה עיתונאית בלבד

הסאטמארים והרבה עסקנים מן הקהילות החרדיות יצאו להפגין ולמחות כי זה נראה היה אנטישמי, ואין ספק שמי שאינו בקי בפרטים ורואה כותרת כזו זה פוגע לא רק בו גם בעם היהודי, ומבחינה זו אין ספק כי הניו יורק פוסט שגה. אבל לעצם הפרטים, אם הדברים היו נכתבים אחרת, פרטים כפרטים בלי הכותרות המטורפות הללו, אולי הדברים היו אחרת

מה שכתב הניו ורק פוסט הם דברים שכל עיתונאי נתקל בהם כשהוא מברר סכסוכים כאלו, אבל בדרך כלל מבקשים תגובה מן הצד האחר ואם אינו מגיב אז שלא יבא בטענות. לעומת זאת כשמישהו מת ואינו יכול עוד להגיב כאן הסיפור קצת אחר. נכון שמבחינת החוק האמריקאי אתה יכול לדווח ולכתוב ואף להביע את דעתך, אבל יש בזה חוסר הגינות מפני שלא שומעים את הצד השני ולכן הזהירות חייבת להיות כפולה ומכופלת

הפרטים שהביא הפוסט חשובים מאוד שיידעו אותם מפני שרק ככה אפשר לתפוס את הרוצחים, אם יכתבו רק דברי הלל ושבח בשעה שכזו הרוצחים יעשו חיים קלים איש לא יידע מה לחפש לאיזה כיוון לפנות לגלות מי אחראים לפשע הזה, ובכל זאת, הניסוח ובודאי העמוד הראשון ובכותרת שכזו, בזה יש משום הרחקת לכת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.