בחנות הנעלים שבקרית גור בערד, לא כל הנעלים כשרות לבוא בקהל, והן טענות הכשר וניתוח ובדיקה אחד אחד ע"י הרב וולקוביץ ואשתו וצוות הוועדה

מאת גערער

תחילה יש להקדים שלהרב וולקוביץ הצליח קלף, משום שכאשר בא לשם לכהן ברבנות אף אחד לא העלה על הדעת שתתפתח שם קהילה בכאלו היקפים, ולא היה אחד שחלם שיום יבוא והקהילה תמנה 800 משפחות ועוד היד נטויה, לא כולל ישיבה גדולה וישיבה קטנה.

ומה עושים הרב וולקוביץ ואשתו כל היום?

הם עסוקים כביכול בשליחות הרבי לדאוג לחסידות של כל הקהילה ולגדור גדרי שטות והבל הלקוחים מחייהם של נזירי כתות שבאלף הקודם.

הרב וולקוביץ ואשתו ראשי קהילת גור בערד, עסוקים כל היום בבדיקת הצניעות בעיר וגודרים גדרים של טמטום ושיגעון.

מחוט ועד שרוך נעל

צמד הרב-רבנית לא מניח דבר שאינו מהפך בו, וכיון שבערד הרחוקה השיעמום פושה, יש הרבה זמן כדי להתעמק ולצמצם את הראש לשטויות והבלים.

ואכן אין דבר נעלם מעיניהם, מחוט תפירה ומכירת בדים עד שרוך נעל ושעון מעורר.

דוגמא הראויה לציון היא תחום הנעלים, ובכן ידוע זאת בישראל כי לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגלו, ולצורך כך נפתחה בערד חנות נעלים.

כל כך פשוט וטבעי? כנראה שלא, לפחות בעיניו הבוחנות של הרב וולקוביץ.

האקט ההיסטורי של הגעת המצאת הנעלים לעיר הרחוקה העסיקה ומעסיקה את טובי המוחות מבניה תחת הנהגתו והנחיותיו של המרא דאתרא הרב מרדכי וולקוביץ.

לא עברו ימים מועטים וכבר נחקק ונסדר שולחן ערוך הלכות נעלים ובו המותר והאסור לפרטי פרטים, והוא מורה נבוכים לידע למצוא דבר חפץ והיה העקוב למישור והנגדא לסמותא. על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים.

הוועדה של גור בערד בודקת נעל נעל אם היא כשרה לבוא לקהל ולהימכר בחנות, כאשר לאחר דיון מעמיק הוחלט לאסור למכור נעלי עקב או נעלים שעושים רעש, בין לגברים ובין לנשים, וכן נעלים המחודדות בסופן יותר מ-30 מעלות, נעלים בצבעים שונים או בצורות מיוחדות, וכן נעלים מודרניות שיוצרו לאחר המאה הי"ב. כאשר כל אחד שמעוניין לרכוש נעליים צריך להביאן למורה הוראה שיבדוק בדקדוק ובזכוכית מגדלת כמו אתרוגים והדסים בערב סוכות.

הגלרייה המכובדת של רבני גור בארץ

הרב וולקוביץ משתלב יופי בגלרייה ה(לא) מכובדת של רבני גור, גלרייה שמאגדת חבורת "אומרי הן" לרבי, המוכנים להיות כלי לכל שגעונותיו ושיגיונותיו. ולאחר שכל מי שמשכמו ומעלה פרש (כמו, הרב יעקב שלמה מוזסון, הרב מנדל שפרן, הרב בצלאל וקסלשטיין) לא נותרו אלא כמה בוקי סריקי שבתמימותם משעבדים את נפשם לכל גחמה של הרבי או לכל דבר שיוכלו להתחנף ולמצוא חן בעיני הרבי לשתי דקות. בגלרית הרבנים המפוקפקת הזו ניתן לראות את הרב פישביין משטיבל רש"י מבני ברק (שעונה לתואר גאב"ד אגודת ישראל, אוי לאותה בושה), את הרב אברמוביץ מחצור, את הרב חיים בונים שץ מירושלים, ועוד כמה ארחי פרחי וקטלי קניא שמצטרפים למקהלה בעת מצוא, ועל הכל יענו אמן במהרה.

ומכאן תצא קריאה לפרנסי ערד ולאדמו"ר מגור להעסיק את עצמם בדברים החשובים יותר של העיר ערד ושל חסידי גור בכלל, ולדאוג למקומות עבודה שם לכל המשולחים לארץ גזירה ולבית קברות מחיים, ולא להשקיע את האנרגיות שלהם באיסורי הבל של חסידים שוטים.