"בשם הרב" - על הסתבכות צמרת המשטרה

מאת יעקב רבלין

השבוע פרסם העיתונאי יעקב רבלין רשימה מאוד חשובה העוסקת בפרשת הרב פינטו וקציני המשטרה, ואנו מביאים את עיקריה

בשם הרב

אחד מבכירי עורכי הדין בישראל, מהסוג שרק להגיד לו שלום עולה הרבה כסף, פגש השבוע את היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בעניין מסויים.  ממש ללא כל קשר לפרשות בהם כיכבו החלטותיו, או ליתר דיוק אי החלטותיו, של ויינשטיין בימים האחרונים. הפגישה הסתיימה בלא כלום. ויינשטיין, סיפר אחר כך עורך הדין הבכיר לשותפיו, לא היה איתי בכלל. הראש שלו היה במקום אחר והוא נראה עייף, עייף מאוד. הבנתי, כך הנ"ל ,שמהשיחה הזאת לא יצא שום דבר ונדברנו להפגש בעוד מספר שבועות. זה לא היה מנומס וגם לא היה טעם לשאול אותו- שח לשותפיו-  האם זה קשור לפרשת החקירות בצמרת המשטרה  ומערכת הקשרים של הקצינים עם חצרו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו.  היה ברור לי שזה בדיוק העניין.

כנראה שזה ברור גם לרב עצמו. ההחלטה שלו לשוב ארצה ביום חמישי הבא שפורסמה השבוע בקול רעש גדול מעידה, כנראה, על בטחון עצמי שאין לנחקרים אחרים. והסיבה לכך ברורה: בכל פרשיות החקירה שהסעירו את המדינה בעשור האחרון היוזמה וההובלה היו של הרשות החוקרת. הם קבעו את מועד הפשיטות המצולמות על בתי הנחקרים. הם זימנו אותם לפגישות תוך ידוע מוקדם של התקשורת והם שלטו באופן מוחלט בסדר היום של החקירה. הנחקרים היו תמיד המגיבים והמתגוננים. 

בפרשת הרב והקצינים , לפחות בחלקה האחרון שנחשף השבוע, התהפכו היוצרות. את סדר היום קבעו הרב ועורכי דינו. טיוטת כתב האישום בחשד למתן שוחד לתנ"צ אפרים ברכה יושבת על שולחנו של ויינשטיין למעלה מחודש וחצי. על ראיות פחותות ממה שיש בה אנשים הוגשו כתבי אישום . אם מוסיפים לכך שהנאשם אינו אדם מן השורה אלא אישיות שכל המדינה מדברת ומכירה הדרך לבית המשפט סלולה כמו מסלול  ההמראה החדש בנתב"ג. 

אבל החושים החדים של ויינשטיין ( עורך דין ותיק ומשופשף שגדל בסקטור הפרטי ומכיר את מערכת הצדק הממוסדת גם מהצד הנגדי) אותתו לו שמשהו לא חלק בסיפור הזה. הצעת תשלום לקצין במשטרה  תמורת תשלום היא צעד אופייני אולי לדגי רקק בתחום הסמים ועברות הרכוש. ב" חלונות הגבוהים" של עולם הקשרים בין קצינים בכירים ואישי ציבור לא עובדים בשיטות כאלה. הקודים שם שונים לחלוטין. אם יש העברות מידע הם מתבצעות על בסיס של היכרות אישית ארוכת ימים. לא בשיטות של קח כסף – תביא מידע.

ויינשטיין נמצא גם מספיק זמן בבראנז'ה המשפטית קו נטוי פוליטית כדי לדעת כל מה שכתב זוטר לעניני משפט יודע. ביתו של הרב פינטו באשדוד הוא מקום מפגש ידוע של  כל צמרת השלטון ועולם העסקים לצד בכירי המשטרה. תמונות של הרב פינטו וצמרת המשטרה הם חלק בלתי נפרד מהפורטפוליו של כל  צלם עיתונות המכבד את עצמו. בכמה מהתמונות נראים שם גיבורי הפרשה הנוכחית במלוא הדרם. כאן רואים את הרב פינטו עם אפרים ברכה. וכאן רואים אותו עם מנשה ארביב. 

ופתאום, בבוקר לא בהיר אחד, קם אחד המצולמים הידוע כבן בית במקום, וטוען שרצו לשלם לו כדי שיספר את הידוע לו על חקירה המתקיימת מספר שנים נגד עמותה ירושלמית שהרב פינטו שימש כנשיא הכבוד שלה בניו יורק. לא מן הנמנע שאכן זה מה שקרה אבל כשברקע הסיפור ידידות ארוכה בין המאשים והנאשם זה מספיק לעורך דין ממולח כמו ויינשטיין לחשוד שמשהו שלא בסדר ולבקש ראיות נוספות.

עלרקע זה לא קשה להבין מדוע ויינשטיין לא זרק מהחלון את עורכי דינו של הרב פינטו כאשר אלה באו אליו עם הצעה לסגור את התיק נגד הרב פינטו בחשד השוחד לאפרים ברכה תמורת מידע על עד התביעה מספר אחד בתיק ניצב משנה מנשה  ארביב, אדריכל כתב האישום נגד הרב.  מה פתאום לסגור תיק שנראה יצוק בבטון נגד אישיות ציבורית ידועה כדי לערוף ראש של קצין בכיר אחר  במשטרה. .מי הולך על עסקאות כאלה אם לא מי שחושד שהסיפור הראשון ממש לא יצוק בבטון. 

כך או כך, ההצעה של עורכי הדין מטעם הרב פינטו הכניסה את ויינשטיין לפוזיציה שבאמת לא מאפשרת לישון בלילה. מצד אחד גורמים בפרקליטות  הדורשים  שלא לעשות שום עסקאות ולהעמיד לדין את הרב פינטו בפרשת החשד לשוחד לתת ניצב ברכה. מצד שני המידע שהוצג על ידי עורכי הדין של הרב המוכיח, לכאורה, שבכירים נוספים במשטרה נהגו להסתופף בחצרו של הרב ולקבל את עזרת חסידיו כאשר נזקקו לכך -ובתוכם גם ניצב מנשה ארביב המופיע בטיוטת כתב האישום כעד מרכזי בפרשה 

לקריאת ההמשך כנסו לכאן:  http://bektzara.blogspot.com/2014/01/blog-post_23.html