את הסיפור הבא סיפר הרב מנחם וולפא - שליח הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד
בנתניה, המכיר באופן אישי את המשפחה במשך שנים רבות. אביו של הרב גרוס, הרב
הראשי של המשטרה, תת ניצב יעקב גרוס, שהיה רב המשטרה במשך שנים, היה נוהג
לבקר תכופות אצל הרבי והיה זוכה להתקבל בכל פעם ל'יחידות' אצל הרבי, בה היה
משוחח עימו הרבי בענייני הכלל הנוגעים לעבודתו. באחת הפעמים בה נסע לרבי
ביקשו אביו לבקש עבורו אצל הרבי מספר בקשות פרטיות הנוגעות למשפחתו. הרב
גרוס השיב לאביו כי כשהוא נכנס אצל הרבי ל'יחידות' הוא מבקש על ענייני
ציבור ולכן אינו מרגיש בנוח לבקש בקשות פרטיות, וכך החליט שלא לבקש את
הבקשות שהעביר לו אביו. באותה 'יחידות', לאחר שסיים לדבר עם הרבי בענייני
הכלל, לפתע הביט בו הרבי ושאלו "ומה עם מצוות כיבוד הורים?", הרב גרוס
ההמום הבין כי הרבי מצפה ממנו שיעביר את הבקשות שהעביר לו אביו בענייני
המשפחה ופרס בפני הרבי את אותם עניינים אודותם ביקש האב לברכו. הרבי בירך
את האב בחום וכשסיים שאל את הרב גרוס האם ירצה לבקש גם בקשה פרטית עבורו -
אחרי שבמילא כבר נפתח הצינור לבקשות פרטיות. בתשובה ענה הרב גרוס לרבי כי
יש לו כבר שבעה בנות אבל עדיין אין לו בנים. הוא ביקש איפוא בקשה לבן זכר.
הרבי ברכו לבן זכר ובאותה שנה ילדה רעייתו בן זכר למזל טוב. מאז היה אומר
בכל עת כי בנו הוא בן של הרבי.
בתוך כך הציבור נקרא להמשיך ולהתפלל על שני הבנים הנמצאים במצב קשה, רפאל יצחק אייזיק בן מיכל וחיים מיכאל שלמה בן מיכל.
בתוך כך הציבור נקרא להמשיך ולהתפלל על שני הבנים הנמצאים במצב קשה, רפאל יצחק אייזיק בן מיכל וחיים מיכאל שלמה בן מיכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.