כמקום פתוח לבירור נושאים ציבוריים – האתר
הפופולארי "בעולמם של חרדים" המאיר באור יקרות הרבה פינות אפלות בציבור
החרדי - אני שולח מכתב זה בעקבות הטרגדיה
שקרתה בבני ברק, בטביעת ילדה קטנה במהלך יום הכיפורים במקווה שדלתותיו היו פתוחות.
פורסם שהאחראים בעירית בני ברק ייחקרו.
יתכן ויצאו נקי, יתכן ויואשמו באשמות כאלו ואחרות של חוסר בקרה ונהלים. ועל כן אני
מנסה במכתבי זה לקחת את הקורא חודש קודם (זאת אומרת לפני האסון שעכשיו עלה
לכותרות).
וניזכר רק איך אלי ישי "שר הפנים
הגדול" היה צריך לעמוד בביקורת נוקבת לאחר השריפה בכרמל ואיך כל התכתובות של
ההתראות שהוציא לאחר שהיו מתויקות, הצילו אותו ובכל זאת אמרו לו:
"לא הפכתה את השולחן אצל ראש
הממשלה" "לא הזהרתה מספיק".
האחראי על המקוואות זה הרב רוזנר מעירית
בני ברק. ובעת חקירת משטרה לא עוזר שום חברות עם ראש העיר. כולם משאירים את
האחראים לנפשם ומנסים כמה שיותר להתרחק מהם.
בעל התפקיד נשאר "במרכז הבמה"
לנפשו לחקירת המשטרה הפשוטה והמפחידה.
בא נניח שכאחראי מקוואות מטעם העיריה הוא
היה עושה ביקורת שבועית בכל מקוואות העיר, כל שבוע מקווה אחר, ולאחר הביקור, עם
האחראי מקוואות היה מוציא חוזרים ונהלים ודרישות מחמירות לשערים תקינים וחדשים,
משטחי גומי במקוואות, מערכות כיבוי וכו' וכו' כיד הביקורת הידועה והטובה. יציאות
חירום למקרה הצורך. לאחר מספר שבועות היה מוציא חוזר עם התראה לסגירת המקווה.
כל מקוה היה צריך להוציא עשרות אלפי שקלים
לביצוע הנהלים.
מה היה קורה אז ? האם האחראים למקוואות היו
מבצעים את מה שנדרש מהם או שהיו רצים לראש העיר או לחנוך זייברט שיוריד את רוזנר
מהגב שלהם ומה הוא נהיה הצדיק של העיירה. וכמובן בציבור שלנו אם מישהו מאוד היה עולה
לו הדם לראש כמובן היה מוציא פשקווילים נגדו ש"הצדיק הגדול" מהעיריה מצא
מקום לתפוס בו את הציבור ולעשות עליו קופה.
כמובן הוא לא היה נשאר במעמד של "יום
זה מכובד" שיש לו היום בעיר. כולם היו שואלים אותו: "מה אתה כזה
קשוח" "תשחרר קצת את הלחץ".
אבל עכשיו לאחר האסון, כולם בורחים.
אינני יודע מה תעלה החקירה, אבל ודאי שאם
הוא יוכל להראות חוזרים שהוא הוציא, וביקורים שהוא ערך, הוא יוכל להציל את עצמו,
אבל אם מזה 5 שנים הוא לא יוכל להציג שום מסמך או ישיבה בנושא בטיחות, עם האחראים
על המקוואות הוא בבעיה גדולה, אם מכל ה – 5 שנים מה שיש לו להציג זה הודעות לגבי
עליית מחירי המקווה, אז הוא בצרה צרורה, ובודאי מול המקוואות הפרטיות.
למה התעוררתי לנושא ?
אני עובד במוסד ציבורי גדול, שמדי תקופה
מוציאים נהלים והנחיות. העובדים צוחקים על ההנחיות היוצאות מפעם לפעם. אולם כאשר
מגיע משרד ממשלתי ובודק את אותו מקום עבודה ומוצגים בפניו החוזרים שהוצאו לעובדים
ולמנהלי השטח, התמונה נראית אחרת לגמרי. רואים שהמנהל נמצא עם אצבע על הדופק.
רבותי, בציבור החרדי, כל מוסד ציבורי כדאי
לעשות בדיקת מצב אחת לחצי שנה ולנער קצת את האבק, להוציא הנחיות, לתזז קצת את
העובדים, שלא נעמוד בפני שוקת שבורה ביום של צרה כמו שקרה בבני ברק. לדברי תושב
במקום, אני מבין שזה ממש על הכביש הראשי, ולא עם שביל ומסדרון וכמה עיכובים עד
שמגיעים לבריכת המים.
בשורות טובות ושנה טובה לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.