העיר בית שמש שנוסדה כמעברה לפני 60 שנה, אולי התקדמה הרבה מאז, אך לא בכל הקשור להתנהלות שלטונית מול האזרח הקטן. אז אם אתם תושבי בית שמש וקיבלתם חשבון ארנונה מנופח וחישוב שטחים הזוי, אל תהיו בטוחים שזכיתם בירושה, מסתבר שהעירייה מגלגלת עליכם חובות בגין שטחים שאינם שלכם, רק בגלל שהיא מתעצלת לבדוק את הבעלויות בצורה מסודרת

נראה לכם שכדי לתבוע חבות כל שהיא נדרשת הוכחה?!  הצחקתם את מנהלי עיריית בית שמש של 2013, לה יש סטנדרטים משלה: אתה חייב בכל סכום שבא לעירייה להשית עליך, בדרך כלל בתעריף וסיווג הגבוה ביותר, כל עוד לא הוכחת אחרת.
עיריית בית שמש כמו רשויות מקומיות אחרות מנסות בכל עת להגדיל את הכנסותיהן, ובפרט לאור הקמת תאגיד המים "מי שמש" שבעקבותיו נוצר חור בתקציב העירייה בסך 15 מליון ₪. עד כאן הכל לגיטימי. אולם התנהלות העירייה כתוצאה מכך, מזכירה יותר דרכי פעולה של בריון שכונתי מאשר גוף שלטוני ממוסד.

כמה קל לעשוק המונים?
הכל החל לפני כמה שבועות כאשר תושבים מכמה שכונות בעיר הופתעו לקבל הודעות בתיבות הדואר (לא בדואר רשום!), על כך שנעשה שימוש חורג בשטחי הבנין שלהם, וכי כל עוד לא יגשו לעירייה ויצהירו על מבצע הפעולה הספציפי, העירייה רואה בכל שכן בבנין כמי ששותף לעבירה (מזכיר למישהו את "נוהל שכן"?). בסיום המכתב נכתב "לאור האמור עליך להתייצב במח' הגביה תוך 14 יום מקבלת מכתב זה על מנת להסדיר עניין זה".
במכתב לא היה שום פירוט אודות השימוש החורג או העבירה.
לטובת הציבור שאינו תושב בית שמש רק נעיר, שאגף הגביה בעיריית בית שמש מתנהל בדיוק כמו בעת קום המדינה, עם אפס שאיפה להתייעלות, ומי שזכה להתנסות בחוויה המפוקפקת של המתנה 3 שעות בתור רק כדי להסדיר דבר פעוט ביותר (אין שירות טלפוני בכלל!), יוכל לשער כמה שעות עבודה יצטרך האזרח הפשוט לשרוף כדי להצטדק בפני העירייה ולבטל חיובים שהושתו עליו שרירותית, ושכלל אינם מוגדרים במכתב ואינו יודע את טיבם.
במקרה אחר קיבלו תושבים הודעת המשך בה הובהר שחשבונם בארנונה חויב כמה מאות שקלים נוספים בכל חודש בגין מחסנים ושטחים בקומת מרתף, שלדברי העירייה משמשים לחנות ושטחי מסחר.
לדברי התושבים השטח משמש כמחסן לכל דבר, אלא שהמודד שהגיע לבדוק ראה מולו דלת פלדלת, ומשכך החליט על דעת עצמו לסווג את השטח בתור חנות, מה שמייקר את תעריף הארנונה באופן תלול. שטח ה"חנות" התחלק שרירותית בין כל הדיירים.
ומשם לבנין בשכונה אחרת, בו בוצעה מדידה בשיטה לא מוכרת (שמזכה את ממציאה לרושמה כ"פטנט" על שמו): המודד מגיע ואומד חיצונית את שטחי הדירה או המחסן, קובע שמרפסת מסוימת הינה מקורה וחייבת בארנונה, שעה שמעולם לא הייתה כזו, מחליט שהיקף שטחי המחסנים הוא בהתאם לגבולות הבניין, מה שלא נכון ברוב המקרים. רוב התושבים נבהלים למראה מיצג "המדידה המוסמכת" כביכול, ומשלמים כאזרחים הוגנים. תושב שעירער על המדידה חויב לשלם 300 ₪ עבור בדיקה חוזרת.
 
כך עובדת השיטה
מלבד ההתנהגות הבריונית, נעשה שימוש בשיטת "מצליח", לאמר אנו מחייבים את כל השכנים, רובם אזרחים ישרים שאינם מודעים לזכויותיהם. מקסימום יהיה מישהו שיתנגד אז נחזיר לו כסף. הצליח – הצליח, לא הצליח – לא נורא, לפחות ניסינו. מה זה אם לא שחיתות שלטונית ממדרגה ראשונה.
כך עושה העירייה דין לעצמה, ומושיטה את ידה הארוכה לחשבונות הבנק של תושביה.
שלמה תושב העיר, הגר בדירה בשכירות, אומר "ידעתי שהעירייה מסורבלת ולא ניכר בה שום רצון להתייעלות, אך זה היה חידוש גם בשבילי: במקום שהעירייה תיגש ללשכת רישום מקרקעין ותבדוק בצורה מסודרת בחזקת מי רשום כל שטח או מחסן ותחייב בהתאם, היא בוחרת בדרך הקלה והשערורייתית בו היא מחייבת באופן קולקטיבי את כלל השכנים בתעריפי ארנונה בגין השטחים הללו, כל עוד הם לא הוכיחו לה בבעלות מי נמצא השטח הרלוונטי. אני חש בן ערובה! ".
עיריית בית שמש, כנראה לא הפנימה עדיין שהיא פועלת מול אזרחים בעלי זכויות ובמדינת חוק, ושהיא מחויבת להתנהל בהגינות ובסבירות ובמינימום של שקיפות. וכך במקום שהעירייה תעשה מלאכתה נאמנה ותבדוק את הבעלויות בדרכים מקובלות, היא עושה שימוש בשכנים והופכת אותם לנציגים ארוכים של אגף הגביה, וכל עוד לא הוכיחו לה של מי השטחים, הם בחזקת חייבים.