אז הנה הכל נקלט בעדשת המצלמה שבכניסה לבית מרן הגאון רבי גרשון איידלשטיין שהוא יעד קבוע לפגיעות מצד המחבלים, המחבלים שביקשו לפרוץ לבית ר' גרשון ידעו כי יש מצלמות, אז אחד המחבלים כיסה פניו ועם פטיש הוא שבר את המצלמה, והאמין כי זהו זה לא רואים ולא יודעים. הוא רק לא ידע שכל מה שעשה נקלטה בעדשת המצלמה
עכשיו כאן אשאל כל אדם עם טיפ טיפת הגיון. אם כדברי המחבלים הם רק באו לדבר עם ר' גרשון לשם מה הם היו צריכים לפני כן לפוצץ ולשבור את המצלמה, הלא עדיף היה שהמצלמה תצלם אם התנהגותם היתה כמו שצריך
הענין הוא שהגירסה האחרת היא הנכונה, הם לא באו לדבר הם באו להכות לבזות לעשות מהומות, ולשם כך נאלצו קודם לשבור את המצלמות
חיים אתה טועה , ההסרטה היא מדירת ר' חצקל לוינשטיין שם היו המאבטחים, ולא מביתו של ר' גרשון אדלשטיין
השבמחקיש לנו קבלה ממאורי הדורות:
השבמחקאון וואַזוואַז שטענדיק פארבליבן וואַזוואַז
שטרענג שטענדיק פארבליבן שטרענג.
(חמור נשאר חמור ו "ווז-ווז- נשאר ווז-ווז")
הספרדים ידעו תמיד את מה שהאשכנזים התאמצו כל כך להסתיר. היום מהפכת המידע, גורמת לגלות את הפרצוף האמיתי של "הגדויילים".
ידוע הסיפור הנורא בזמן המהרש"א, והנה:
השבמחקפעם היו שני שותפים ראובן ושמעון, שעשו מסחר ביחד כמה שנים, פעם אחת הלכו לקנות הרבה סחורה אצל שררה אחת, והיות שלא היו להם מספיק כסף על כל הסחורה, הלך שמעון לביתו להביא את שאר הכסף, ובינתיים נשאר ראובן אצל השררה עם הכסף, ונכשל בעבירה רח"ל עם השררה, וקיבל ע"ז סכום גדול מהשררה, ואחר המעשה התחרט מאוד על העבירה הגדולה אשר עשה, ויתעצב על לבו.
כשחזר שמעון ראה איך שחבירו ראובן עצוב מאוד, שאל אותו שמעון על פשר הדבר, ולא רצה להגיד לו, עד אחר הפצרות סיפר לו את כל אשר קרהו, וידבר שמעון על לבו של ראובן שאינו צריך להתעצב על זה, ושערי תשובה פתוחים לפניו, וכדומה דברי תנחומין, אמנם ראובן לא רצה להתנחם ויבך בכי גדול, ולא רצה לאכול ולשתות.
אמר לו שמעון, שמע חבירי, אני מוכן לקנות ממך העבירה הזאת בעד הסכום שקבלת מהשררה, ואני מקבל עלי העונשים שאתה היית צריך לקבל, כשמוע ראובן זאת נתמלא בשמחה, ומיד נתן לו כל הכסף, ועשו שטר מכירה על זה, והעצבות ואנחה הסיר מלבו, עד ששכח לגמרי מכל זה.
(והנה כוונתו של שמעון לא היתה באמת לקנות העבירה, אלא כיון שראה איך שראובן מתעצב מאוד מזה, וכדי לנחם אותו עשה המכירה).
עבר הרבה שנים, ושמעון מת ועלה לעולם האמת, ואחרי כמה ימים בא בחלום לראובן ותבע אותו לבית דין של מעלה, בטענה שרוצים להעניש אותו גם על העבירה הגדולה הזאת, בתחילה ראובן צחק מהחלום הזה, אמנם אחרי שבכל לילה בא שמעון בחלום עם התביעה הזאת, כבר ראה שיש דברים בגו, הלך אצל הגאון המהרש"א ז"ל, וסיפר לו את כל הדברים האלו, אמר לו המהרש"א כשיבוא אליך הלילה תאמר לו שהתורה הוא לא בשמים, ואם יש לו עמך דין ודברים שאתה מוכן להתדיין כאן בארץ אצל המהרש"א, וכן היה והסכים לבוא אצל המהרש"א.
המהרש"א קבע איזה יום להדין תורה, וצירף עמו הבית דין שלו, וכל העיר מקטן ועד גדול נתאספו בביהמ"ד לשמוע את טענותיהם, ובזמן המוגבל שלח המהרש"א השליח בית דין לילך על קברו של שמעון להזמינו לדין תורה. ושמעו כולם איך ששמעון מתחיל לדבר וסיפר המעשה איך שרוצים לדון למעלה על העבירה שעשה חבירו, ושלא נתכוון באמת לקנותו אלא כיון שלא יכול לראות בצער גדול של חבירו, ונתכוון לטובתו וכו'. ולעומתו טען ראובן שעשה מכירה שלימה באמת, ושיש לו שטר על כל זה, ואינו מוותר על המכירה.
המהרש"א עם בית דינו נשאו ונתנו ביניהם זמן קצר, אח"כ פתח המהרש"א את פי קדשו ואמר: "מכר נשאר מכר, ושוטה נשאר שוטה".
שמעון התחיל לבכות וצעק בקול מר, הלא חשבתי שבוודאי יזכה אותי הרב, כיון שראובן עוד בחיים ואפשר לו עוד לעשות תשובה על זה, אמנם אני כבר בעולם העליון ואיני יכול לעשות שם כלום, ולמה אצטרך להענש בחנם על חטא של אחרים.
ענה לו המהרש"א, הפסק נשאר כך ואין להשיבו, ואתה אשם בזה שקנית את העבירה, שאם לא היית קנה אותו אולי היה ראובן יושב כל ימיו בתעניות וסיגופים ובתשובה גדולה והיתה מתכפר לו, ובזה שקנית גרמת לו שישכח מזה ומנעת ממנו את התשובה.
פתאום שמעו כולם בכי גדול ונורא מאוד משמעון, ופרח לו... וכל אנשי העיר פרצו כולם בבכי גדול, וראו שאין העולם הפקר! ויש דין ויש דיין!
רבני 'העדה' מצטרפים למחאה נגד 'אתרא קדישא': "אנשי בליעל"
השבמחקרבני ומו"צי 'העדה החרדית' מצטרפים לגינוי נגד ביזויו של ראב"ד 'העדה החרדית' הגר"מ שטרנבוך • "עושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס" • לחצים על הגאב"ד הגרי"ט וייס להתנתק מ'אתרא קדישא' • ובינתיים: לבית הגר"מ שטרנבוך נשלחו מכתבי נאצה וארגז עם ספריו קרועים ומחוללים
שלמה גרינברג, בחדרי חרדים 22:12 20/08/2013
המחאה לא פוסקת: לאחר שפורסמו מכתבי הגר"נ קרליץ, הגר"ח קנייבסקי ואחרים המוחים על הפגיעה בראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך, מתפרסם היום מכתב חריף נוסף, עליו חתומים רבני העדה החרדית.
"נחרדנו לשמוע", כותבים המוצ"ים והרבנים בזעם רב, "שקמו אנשי בליעל משולי המחנה, שאין בהם ריח תורה ויראת שמים, העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס, שהוציאו דברי פלסטר ובדברי בלע ונאצה, פערו פיהם בלי חוק ומשפט, לדבר סרה על ה' ועל משיחו, הגאון האמיתי עמוד ההוראה, רבינו שר התורה, מרן הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א. ולא שתו ליבם למבואר בשבת, כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו. והוסיפו עוון על פשע, לבזות רבם שכבר אמרו חז"ל בסנהדרין, כל החולק על רבו כחולק על השכינה".
כאן משתלחים הרבנים באותם ברנשים ומזהירים כי: "סופם ידוע. כמבוא בספרי, שכל המבזה תלמיד לכם, סופו כופר בתורה מן השמים וכופר בעיקר רח"ל וכבר נפסק בשולחן ערוך, "כל המבזה תלמיד חכם, אין לו חלק לעולם הבא"
הרבנים מוסיפים וכותבים כי, הם מוחים על כך בכל תוקף, ואוי להם שכך עלתה בימיהם. "וכל מי שיש לו חלק בזה, לא ינקה מדינה של גיהנום"
על החתום, עשרים וחמשה רבנים ומוצי"ם מבכירי העדה החרדית.
משלוח של ספרים לבית הגר"מ
תוך כך, אמש בשעת ערב מאוחרת, נקש נהג ערבי על דלת ביתו של הגר"מ שטרנבוך בשכונת הר נוף. לא היה מענה מקרב אנשי הבית והנהג ממשיך להלום. שכנו של הגר"מ, הרה"ג רבי נפתלי שטיצר מרבני השכונה, ששמע את הטפיחות העזות, יצא החוצה ושאל את האיש לרצונו: "יש לי כאן משלוח עבור משפחת שטרנבוך", הסביר המשלוחן והציג חבילה גדולה שהייתה עמו.
הרב שטיצר הציע למשלוחן למסור לו את החבילה והוא יעביר אותה כבר ליעדה. הנהג הסכים ונפנה לדרכו. החבילה הייתה חשודה בעינ הרב שטיצר, והוא החליט לפתוח אותה. משלוח שמגיע באמצע הלילה למען כלשהו, אומר דרשני.
כאשר פתח את האריזה, חשכו עיניו: כל ספרי הגר"מ שטרנבוך רוכזו שם כשהם קרועים ומוכתמים בזלזול נוראי. לא היה כרך שלם אחד. ניכר היה כי הדבר נעשה בזדון ובכוונה תחילה כדי להמשיך בביזוי הגר"מ. אל המארז, צורף מכתב ובו גינויים ושלל תארי נאצה, אודות הגר"מ.
הרב שטיצר התחלחל ושיתף את רבני השכונה בכך. הרבנים החליטו, כי לא עת לחשות עוד וכי יש לארגן עצרת תמיכה גדולה של כל תושבי השכונה, כדי למחות על ביזוי כבוד התורה המחוללת.
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי הסיפור הגיע גם לאוזניו של גאב"ד העדה החרדית, בנוסף למכתבם של רבני העדה החרדית שהונח על שולחנו.
כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', ביקרו אצלו רבני הר נוף אמש וסיפרו לו על מה שמתחולל ברחובה של עיר. הגאב"ד נדהם והינו שוקל לפרסם מכתב מחאה, ולהתנער לחלוטין מאנשי אתרא קדישא ופעילותם. ככל הנראה, הקרע המתרחב והולך בקרב שורות העדה החרדית, חלחלו גם ללשכת הגאב"ד והם מבינים כי בטרם תישמט הקרקע מתחת לרגליהם, יש לקום ולעשות מעשה, בטרם יהיה מאוחר.
אשריכם מגיני התורה ועם ישראל שהיכיתם באותו עוכר-ישראל הפושע אדלשטיין! מכם נלמד ולאורכם נלך בהכחידנו את אויבי עמנו.
השבמחק