מלחמות ויזניץ בהיסטוריה ובהווה - אנשי ר' מנדלי תובעים חלוקה הוגנת וצודקת

מאת וויזניצער

היות וישנם המעוותים את ההיסטוריה כדי לנשל את האדמו"ר הר"מ מויז'ניץ ובני קהילתו המונה כיום כאלף משפחות כ"י ברחבי העולם, מהחלק המגיע להם מבניני המוסדות והקהילות ברחבי תבל, ובאחד הטענות מסתמכים הם על שהישועות משה לא התחלק כביכול עם אחיו.

אז בוא ונלמד קצת פרק בהיסטוריה:

לאחר פטירת הרה"ק בעל אמרי חיים זי"ע, בשנת תשלג, התברר כי רוב מנין ובנין של חסידי ויז'ניץ בארץ וברחבי תבל תומכים בבנו הגדול הרה"צ משה יהושע אב"ד ור"מ ויז'ניץ לכהן כממלא מקומו.

ואילו הרה"צ רבי מרדכי צפה זאת מראש, והקים כמה שנים לפני כן קריה ומוסדות משלו בעיר מונסי, שם התרכזו בעיקר תומכיו, כן קירב את אנשי המרידה מתשכ"ג, וכך הרויח עוד מספר לא מבוטל תומכים.

סיפר האדמו"ר הישועות משה זי"ע שלאחר פטירת אביו הרה"ק בעל אמרי חיים זצ"ל, ניגש לאחיו האדמו"ר ממונסי ואמר לו למה לנו לריב, בוא ונתחלק אתה תנהיג את העדה והמוסדות בארה"ב, ואני בארץ הקודש, ולא נתערב אחד בשני.

החלוקה בפועל התבצעה כדלהלן:

האדמו"ר הישועות משה מויזניץ קיבל לידיו את המוסדות כדלהלן:

קרית ויז'ניץ בבני ברק, בית המדרש, בניני התלמוד תורה הישיבה קטנה והישיבה גדולה, כן את ביהמ"ד בטרפון, וברח' נחמיה בירושלים.

[ביהמ"ד בנתניה עבר לרשותו של הרה"צ נפתלי חיים אדלר זצ"ל מדזיקוב]

באותם ימים לא היו קיימים קהילות ויזניץ באשדוד אלעד ברכפלד ועוד.

האדמו"ר הרה"צ מרדכי ממונסי קיבל את בתי המדרש ובניני התלמוד תורה ישיבה קטנה וגדולה בבורו פארק ווילימסבורג, וכמובן את הקריה והמוסדות בעיר מונסי.

זאת למרות שבשעתו להאדמו"ר הישועות משה מויז'ניץ היה בארה"ב ציבור גדול יותר מאשר אחיו. אלא כמובן שחלק גדול מילדיהם שלמדו במוסדות תחת נשיאות האדמו"ר ממונסי הפכו במשך השנים לחסידיו.

וכן במונטריאול שימש בנו כרב הקהילה, ולאחר מכן כשפרצה מחלוקת בקהילה בין חסידי מונסי לויזניץ מכרו את המבנה והתחלקו בו חצי חצי.

כמו כן בלונדון קיבלו חסידי מונסי סכום נכבד כדי שיפתחו לעצמם בית כנסת משלהם.

באנטוורפן הקהילה והמוסדות הם משותפים עד היום לשני החסידויות, וכיום ל 3.

כמו כן בירושלים כשהתברר במשך השנים שישנה קבוצה שתומכת בהאדמו"ר ממונסי, קרא האדמו"ר הישועות משה למנכ"ל המוסדות בירושלים  הרה"ח יונה ויסלובסקי ז"ל והורה לו שיסייע  להם ברכישת בית כנסת משלהם וכן את הריהוט לבית כנסת מונסי בירושלים שילם הישועות משה [דרך ויסלובסקי] מכספו האישי.

יצויין שבקרית ויזניץ בבני ברק, התפללו יחד שנים רבות  אחרי פטירת האמרי חיים זצ"ל, וכשהם פרשו הם מנו בבני ברק אולי 2%

וכעת ניגש למציאותשל ימינו

גם אם נאמר שהמוסדות לא קשורים להאדמו"ר, אלא לחסידות כמפלגה וקהילה.

כיום אין חולק שחסידות ויז'ניץ ומוסדותיה התחלקו לשניים, כשיש ערים שבו רוב מוחץ לאנשי האדמו"ר הר"י מקרית ויזניץ ויש ערים שבו רוב מוחץ להאדמו"ר הר"מ מויז'ניץ. כגון מונטריאול, ויש מקומות שהתחלק חצי חצי כגון בווילימסבורג.

בוא ניקח דוגמה את פסק בית הדין  בדין תורה שנערך על ישיבת סטריקוב, בו נפסק, שהיות שהישיבה אמנם שייכת לחסידות אלא שהיא התחלקה בין שני אדמורי"ם, ולא משנה מספר החסידים שבכל צד, וכן הישיבה צריכה להתחלק חצי חצי, מדין שררה, והחידוש הוא שהם מציינים במפורש שכלל לא משנה מספר הבחורים שיש בידי כל אחד מהאדמורי"ם.

אז גם אם נלך פר ראש, ישנם אלף משפחות מחסידי ויז'ניץ שקיבלו עליהם את הרה"צ מנחם מנדיל  לרבם ומאורם, ואלפי ילדים בנים ובנות תלמידי המוסדות  וגם להם מגיע על פי כל דין חלק מהמבנים.

ושוב אם נאמר שזה שייך לחסידים הרי כל חסיד הוא מניה בפני עצמו, ובל נשכח שאלף המשפחות הללו שהשקיעו במשך השנים את כל מאודם והונם בבניני המוסדות,

וכן כידוע רוב בניני המוסדות נתרמו בשעתו ע"י נגידים התומכים כיום בהאדמו"ר הר"מ מויז'ניץ, וחלקם כשהם תרמו את הבנינים האדמו"ר הר"י היה בגלות, וכלל לא העלו על דעתם שזה יום אחד יפול לידיו.

אלא שכ"ק האדמו"ר מויזניץ פנה (כאביו) לאחיו האדמו"ר הר"י ואמר אחרי פטירת אביהם, בוא נחיה בשלום, למען כבודו של אבינו הגדול, והוא כמובן שמח שאחיו מכיר בו, וכך יצא השלום לדרכו, אלא שכאן לא דיברו מילה אחת על עתיד הבנינים.

אלא כפי הידוע נכנסו בשעתו ראשי המוסדות ביניהם הרב יעקב וולצר והר"ר יוסף יצחק רוטנברג, וביקשו מהאדמו"ר שיחתום על מסמכי הבקשה לצו עיקול על כל בניני המוסדות וחשבונות הבנקים, כדי שלא יוכלו לעשות מחטפים, עד שתוברר חלוקה הוגנת, אלא שהאדמו"ר לקח את המסכים וקרע אותם, ואמר לא מיט א גרויסע א', למען כבודו של בית אבא, אני לא יעשה שום דבר אם ירצו לתת אשקול באם לקחת, אבל לא איכנס למחלוקת בשבילם.

בוא ניתן לך דוגמה קטנה ממה שקורה בימים אלו

המבנה הגדול של ישיבת ויז'ניץ בהר נוף, נמכר לישיבה ליטאית הנקראת סילבר, תאר לך אם מרכז חסידי ויזניץ היו מוציאים צו מניעה כנגד העברת המבנה והיו תובעים אותו לעצמם, אין בית דין אחד בעולם שלא היה נותן להם את המבנה.

וכן אם היו תובעים את המבנה הישיבה גדולה (שנסגרה) באשדוד המושכר  לכל המרבה במחיר,  אין בית דין אחד בעולם שלא היה נותן להם את המבנה, וכמו כן מבנה הת"ת ברח' טרפון בב"ב המושכר לישיבת קוז'ניץ,

וכן ישנם מבנים רבים המושכרים, כגון המלון ובתי האבות, וכן בית החיים המכניס הון, כשכל הכסף הולך רק למוסדות של האדמו"ר מהר"י, מדוע ולמה?

וכן שטח של מאתיים דירות ליד בית החיים בבני ברק שנמכר

ועוד כהנה וכהנה

כשהם מנצלים עד תום את החלטתו של האדמו"ר מויז'ניץ,שלא לתבוע אותם (לע"ע) בבתי הדין וכן בבתי המשפט שבו יש לו גם סכיויים טובים בפרט שרוב חברי העמותה הותיקים הם אנשיו וכן עד היום הוא משמש כסגן ומ"מ יו"ר העמותה שנפטר, ולא מונה לו עדיין מחליף.