זה צורם מפני שזה משבש את המושג של אבלות, עושה רושם כי הם נהנים וטוב להם, מרגישים טוב ונוח, תראו על איזה כסאות נוחים הם יושבים, איך הסטנדר בנוי במדוייק לגודל המתאים, זה לא רק אצל האהרוני מסאטמאר זה אצל הרבה רבי'ס, והשאלה היא האם מותר לעשות זאת
כן, על פי הלכה אין כל איסור, אבל האם זה טוב לחינוך? כאן הבעיה. רבי'ס ואדמורי"ם שאינם מסוגלים יום אחד בשנה לשבת כמו כולם על הרצפה או על כסאות נמוכים מקרש או מאבן, רחוקים מאוד מלהבין את תפקידם, הם הורסים יותר מאשר בונים
אמר לי יהודי שראה זאת ושאל האם יש לרבי'ס אמונה בביאת המשיח, האם מישהו יבנה לעצמו כסא וסטנדר כזה ליום אחד, אפילו הדדם העשיר לא עושה זאת מפני שהוא מאמין שבשנה הבאה כבר לא יהיה זקוק לכך משיח יבא. אבל מתברר כי הרבי'ס של ימינו סבורים שהם עוד יישבו על הכסאות האלו הרבה שנים, ואוי לנו שאלו הם מורי הדרך של הדור
אתם יודעים כמה קשה ,וצריך להיות שרירן מוסמך לשבת ככה ב-9 באב זה נראה קל אבל זה קשה ,ושכחתם להזכיר שהכסא מובנה עם רטט חשמלי לעזור לכבוד הרב בזרימת הדם בגופו ובזמן שהוצרך הרב לקום נזקק לעזרת כל המשבקי"ם כי הרגליים של כבוד הרב נרדמו
השבמחקוהרב נאנח מכאבים והבטיח ששנה הבאה הוא ישב על הרצפה כאחד-העם(אם אתה לא סאטמר אתה לא י....)