רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 11 ביולי 2013

העולם החרדי לפני השואה

שלום רב,
אחת הטיעונים המרכזיים של הדוברים החרדיים בדבר חשיבות השמירה ההרמטית על עולם התורה היא שבכך הם משמרים את העולם שהיה טרם השואה באירופה. לעומת זאת יש הטוענים לעומתם שמעולם לא הייתה פריחה שכזו של עולם התורה אלא במידנת ישראל 2013. היכן האמת?
אנו יודעים לערוך מיפוי של חלק מהחסידויות הגדולות ושל הישיבות המפורסמות טרום השואה, ואנו יודעים שרבים מעם ישראל טרום השואה לא היה חרדי במובנו כיום. היסטוריונים חרדיים כדוגמת אסתר פרבשטיין מתנסחים בזהירות ואינם מעיזים לומר את האמת בפומבי וחוקרים חילוניים מציגים תמונות חלקיות, כגון מספר החברים הגדול בתנועת הבונד או מיעוט החנויות הכשרות בפולין. 
האם יש/ניתן למצוא תמונת פסיפס מפורטת ומקיפה ככל האפשר של המפה החרדית-דתית-חילונית ערב השואה? האם ניתן לומר כמה חרדים חיו טרם השואה וכמה מי שאינם חרדים חיו בתקופה זו?
בברכה,
יוסי.

חיים שאולזון משיב

איני יכול להשיב לך על מספרים מדוייקים כמה מנו לפני השואה, אבל נער הייתי וגם זקנתי וזוכר אני את החסידויות לפני ארבעים וחמישים שנה הם היו שונות בתכלית. לדוגמא בגור חצי מן החסידים לא לבשו ספודיקים אלא מגבעות והרבה מאוד מגולחים. בויזניץ הרוב היה מודרני, תלמד את תקופת המחלוקת של ר' משה'לע ור' מאטאלע תמצא כי חסידי ויזניץ נראו כמו קסירר מבלגיה וד"ל, אותו דבר היה בסאטמאר שמקורו בסיגוט, הנשים טיילו עם הרבי על חוף הים במיאמי ביטש

נולדתי במאה שערים בתקופתי רבע מאה שערים היתה חילונית חצי היו דתיים לאומיים של אז שנראו אחרת מימינו ורבע היו דומים לחרדים של ימינו, הכל השתנה מן הקצה אל הקצה, גדל דור חדש שהוא שונה בתכלית מכפי שנראו לפני ארבעים וחמישים שנה

בעולם הליטאי מהפכה של ממש לפני ארבעים וחמישים שנה בחורי הישיבות גידלו בלוריות עד לשמים לא התביישו לשיר אלה חמדה ליבי לעבר העזרת נשים, היו מתלבשים בשיא האופנה, ישיבת חברון של אז וזו של היום היא מהפכה של מאה ושמונים מעלות, רבה של בריסק והחזון איש עשו את המהפכה בעולם הליטאי, הכל השתנה מן הקצה אל הקצה

והערה חשובה, לפני השואה לא היה מושג כזה 'חרדי', זה נוצר הרבה יותר מאוחר. בחמישים השנים האחרונות חדרו הרבה מושגים חדשים בעולם שלנו, ו'חרדי' הוא אחד מהם

3 תגובות:

  1. קרוב משפחה ז"ל, יליד תר"ע בערך, מעירה בינונית בפולין ספר לי שעד שנת תר"פ כל החנויות בעירו היו סגורות בשבת, ותוך עשר שנים כולן נפתחו.

    השבמחק
  2. המושג חרדי היה קיים לפני השואה. רק לדוגמה עיין בספריו של הרב ד"ר יצחק ברויאר ממנהיגי הפלג של פא"י באגודת ישראל. השימוש בו אז ציין נאמנות מוחלטת לתורה ולמצוות יחד עם שילוב חיי המעשה. ממשיכי דרך זו נמצאים היום הן בחוגים מסויימים באגודת ישראל ובש"ס(חרדק?) בציבור היותר דתי של הבית היהודי, למעשה כל הישיבות הלאומיות ועוד. החזות החיצונית לא הייתה בהכרח שונה משל כלל היהדות.

    השבמחק
  3. זה עניין באמת חשוב. עד כמה שאני מכיר מסבא וסבתא שלי יבדל"א שהיו חיים לפני החורבן אירופה בהונגריה במאראמורש ומה שראיתי בתמונות ישנים אפילו החסידים הכי עהרליכע היו הרבה ביניהם מגולחים, ואני לא מדבר בבודאפעשט אלא בעיירות הקטנים צפונה שמה ליד מונקאטש ואונגוואר. האמת האשכנזים שבשקט צוחקים על הספרדים שאומרים עטרה לישנה וכל אבותינו היו חרדים לפני שבאו לארה"ק לשלטון הציוני הם בעצמם לא יודעים איך הדורות הקודמים היו נראים באירופה, יותר דומים לספרדים של פעם מאשר לחרדים של היום. לא רח"ל שלא היו שומרים הדת, ההיפך היו שומרים הרבה יותר טוב מאשר אנחנו גם בין אדם למקום ובטח בין אדם לחברו. אבל לא התלבשו כמו היום אולי רק קצת ובטח לא היו מוסדות נפרדים לכל חסידות ועדה. הסיבה לאיך שעכשיו אני חושב זה החורבן, שלהרבה יהודים לא נשאר בקושי משפחה ונדבקו ברבי'ס יותר וזה נתן להם הרבה כח. גם זה שבאמיריקע ובארה"ק יש יותר פרייהייט לנהוג כרצונך וגם משלמים כל מיני בענעפיטס מה שבטח לא היה שמה ואפשר יותר בקלות לקיים קהילות. אני לא יודע מה יותר טוב כי היום יש יותר שטריימעלך אבל אני לא רואה יותר יראת שמים, להפך יש הרבה צביעות כי הנה כולנו שורצים כאן בנט הטמא וכולם רואים פה כל מיני זבל אבל אחר כך שמים קפטן ודערשטעלן זיך כאילו הם יראים וקנאים ועושים מלחמות בשביל כבוד שלהם כאילו זה לשם שמים.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.