בכל השנים הרב שך היה נושא שם דברים, היה זה מעמד פוליטי קבוע מידי שנה, שם היה הרב שך מדבר על השפנים והחזירים, העיתונאים היו במקום זה היה יום חג לעיתונות את מי התקיף השנה הרב שך, וכשהרב שך חלה ולא יכל יותר לעלת לנאום, החליט נשיא הישיבה הרב אברהם כהנמן כי הוא מזמין את הרב שטיינמן, היה זה אך טבעי כי הוא ימלא את מקומו במיוחד שמדובר בפונוביז' היכן שהרב שטיינמן תפס את המקום אחרי ראשי הישיבה הרבנים פוברסקי ושך
אבל היה זה הרב שך למרות שהיה כל כך חולה וכבר לא יכל לדבר שהזהיר שאם הרב כהנמן מזמין אותו, הוא יורה להעלותו עם המיטה הוא ידבר מתוך המיטה ולא יתן להרב שטיינמן בשום אופן לדבר. כבר אז המחלוקת היתה בעיצומה, המחנות של המחבלים עבדו בכל הכח נגד כל מי שדעתו היתה שונה מדעת הרב שך, והם הזהירו את הרב כהנמן כי אם יורה להרב שטיינמן לדבר הם יהרסו את הישיבה ויעשו שם חורבן
ואם רוצים לדעת מי היו המאיימים, הטרוריסטים של אז, ומי הם היו, שלשת השמואלים, שמואל אויערבך, שמואל דויטש ושמואל מרקוביץ שלחמו בכל כוחם שהרב שטיינמן לא ידבר
הרב כהנמן שחשש מפרעות וממהומות עשה עיסקה עם הרב שך כי אף אחד לא ינאם, ומאז אין יותר נאומים פוליטיים, אף אחד לא נואם פרט לראשי הישיבה שנותנים שיעורים, 'ירחי כלה' של פונוביז' איבד את הצבע הפוליטי והדור החדש כבר לא מכיר את מה שהיה לפני עשרים שנה בלבד
הסיבה פשוטה יותר. בפוניבז' אין רואים במר שטיינמן כלל וכלל גדול בתורה ומשום כך אין כל סיבה להזמין את הפוליטיקאי הזה לשאת דברים במקום של תורה והלכה.
השבמחקהכל נכון ר' חיים, חוץ משתי נקודות, א) זה לא היה הר' אברהם הוא כבר לא היה מנהל בפועל, הוא כבר היה מאוד חלש ובתיפקוד לקויה, זה היה בנו יבדלח"א הר' לייזר, וב) זה לא היה הרב שך עצמו, ר' לייזר כהנמן העלה את הרעיון בישיבת הנהלת הישיבה ושם, שזה כבר היה בעידן קירקס המחבלים, שמוליק מ. השתולל וגייס את שתי השמוליקים האחרים שכידוע פיחדו (ועדיין מפחדים) מהרב שטיינמן והם הבטיחו השתוללות והפרעות אם הרב שטיינמן ינאם בירחי כלה, והר' לייזר כהנמן החליט שלמנוע בזיון התורה וחלול השם עדיף לוותר על הרעיון אע"פ שבויתור זה הוא הוריד את הפרופיל של פתיחת הירחי כלה ממשהו בינלאומי למעמד מקומי פשוט. הרב שך לא היה מעורב בזה, הוא לא נשאל והוא לא התנגד לא מיטות בהיכל ולא בטיח, זה סיפורים שהמחבלים המציאו וממציאים. נ.ב. אל המגיב הנ"ל אני מזהיר הזהר במה שאתה כותב ברבים על גדול בתורה ומנהיג דור.
השבמחקנאמן.