מהו המניע העומד מאחורי ההתקפות על החרדקי״ם?

מאת א.ג.

תופעת האלימות המילולית וההשפלות הפיזיות נגד מי שמכונים החרדקים הולכת ומתפשטת וצוברת תאוצה מיום ליום, וככל שהגינוים וההוקעות מכל קצוי הקשת הפוליטית מתגברים, כך מתרחבים ומתגברים עוד יותר התופעות המדאיגות..

והמפליא ביותר הינה התמיכה לפחות בשתיקה כהודאה שמקיפה את כל המגזרים בציבור החרדי גם כאילו הרחוקים שנות אור מהקיצונים היוזמים והעומדים מאחורי כל הקמפיין המוצלח. כל זה מביא אותי למסקנה שהמניע הבוער מאחורי כל התופעות האלו הינה טעות אחת שהמנהיגים החטיאו בה והיא השתיקה הרועמת והחוסר מעש אל מול הגל העכור של החקיקה המכוונת נגד הציבור החרדי, לו היו משכילים להוציא את הציבור החש נרדף ומושפל אפי רק פעם אחת להפגנת ראווה ולמפגן כח ענקית שהציבור יחוש שהוא מוציא קיטור ולא מגיש את הלחי השני ורק מצפה כל יום לעוד גזירות אז היינו חוסכים את כל המראות והתקיפות הקשים,

אך משזה נמנע ממנו וככלל הידוע כשכואב זועקים, התנקז כל הזעם והחוסר אונים במתן לגיטימציה לשוליים הקיצונים שזכו מן ההפקר ומנצלים עד תום את הכאב של הציבור הרחב שבדרך כלל מוקיע וסולד ממנו ומשווע כעת לאיזשהו ריאקציה ולאיזשהו הבעת התנגדות שתבהיר לכל הגורמים העוסקים בנושא שהחוק הינו טעון וכאוב ותלויה בציפור נפשנו.

 ולכן טוב עשו נציגנו שלא יצאו בגינוים (למעט דרעי שעל חוק הגיוס הוא לא מצא פנאי להתייחס ולהגיב וכאן קפץ בראש) כי האשמה תלויה אך ורק על קולרם, ואם רק יארגנו או יתנו אישור להפגנת חצי מיליון אחת נראה שהאש תשקע והציבור ירגיש שזעק את כאבו ולא נצטרך להתדרדר לדיוטות נמוכות כל כך בכדי לעורר את דעת הציבור הכללי שלא נחשף להמודיע ויתד שהחוק מבחינתנו הוא קו אדום ולעולם לא נחצה