לאחרונה פירסמת מאמר מבוגר חדרה אשר גינה והשמיץ את רבו באופן משפיל ומבזה.
ליבי ליבי על בוגרי חדרה, אכן, אחרי שנים רבות בהן הסתובבו גאים במקום גידולם, ובאופן חריג מהמקובל בקרב בוגרי הישיבות האחרות, כיום נהפך הדבר לביזיון וקלס, ובוגרי חדרה נאלצים לדברר ולהסביר את התנהגות רבותיהם המשונה.
אולם, דרך זו של "מבעט ברבותיו" שמורה בלעדית למחנה המחבלים, ע"פ דרך התורה, גם אם אתה סובר שרבך טועה בעניין מסויים, אל לך להשמיצו ולבזותו כדרך המחבלים הרשעים.
לימוד הזכות שיש לי על בוגרי חדרה הוא החינוך שקיבלו, עתה מסתבר, כי החינוך שקיבלו היה על טהרת הטומאה המחבלית, ועל כן התנהגותם כלפי רבותיהם מבוססת אף היא על החינוך ל"מבעט ברבותיו".
כדוגמא להתנהלות ראויה לשבח, יש לציין את תלמידי "גרודנא באר יעקב", כזכור ייסוד ישיבה זו היה בדיוק על עניין ההתנתקות מדרך האלימות והחוצפה לרבותיהם של תלמידי גרודנא אשדוד (היום "הורדנא").
בהפגנת "העדה" מול לשכת הגיוס השתתף אף משגיח ישיבת גב"י הרב שניידר (ונושא זה ראוי הוא לדיון נפרד), תלמידי הישיבה החלו לקבל טלפונים מכל הארץ מידידיהם המחבלים "בטח תחנכו אותו" "הוא התחצף להרב שטיינמן" וכו' וכו', אולם כזכור ישיבה זו יסודה בהתרחקות מדרך המבעטים ברבותיהם, וע"כ לא פצו את פיהם ולא טרחו "לחנכו".
המחבלים שנסיונותיהם לחרחר מלחמה כשלו, נוכחו לראות כי אין דרכינו דרכם, נקטו בדרכם הישנה והטובה, גם אם הדבר לא קרה, מספיק שתספר שהיה, והפיצו שמועות כביכול "חצי ישיבה עזבו את שיחת המשגיח", ולא היא, כל הזכויות על האלימות על החוצפה, ועל דרך המבעט ברבותיו שמורה למחבלים וגרורותיהם.