רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 16 באפריל 2013

נפגעי 'שובו בנים' כותבים ומכים



"הרשעים הם מלאים חרטות והם אינם יודעים כלל מהו חרטה כי זהו בעצמו שהם מתגברים בענין רשעתם, זהו בעצמו חרטה כי מחמת שבא בדעתם חרטות, על-כן הם מתגברים ביותר ברשעתם" (שיחות הר"ן סימן י')

חבר'ה יקרים גם חסידי ונאמני הרב (ליתר דיוק "שבויי הרב") יודעים את האמת על רבם עמוק עמוק בתוך תוכם, ויש להם (גם) הרהורים וקושיות וספקות על "הרב" (במילים אחרות יש להם "חרטות"- יש להם "הרהורי תשובה")

ודווקא בגלל הקושיות הללו, הם מתגברים יותר ויותר להידבק ברב, ומפנים עורף מכל הקושיות והדילמות שניצבות בפניהם, ועושים את "הערב רב" יותר קדוש ויותר צדיק, כדי לא לשמוע ללב שלהם שזועק "זה שקר"!! הם לא מוכנים להקשיב לחרטות שבלבם הם מפחדים (אחרי הכל באמת זה לא פשוט לדעת שבנית את כל עולמך על "קורי עכביש").

"שבויי הרב" תתעוררו, אל תפחדו, תאזרו אומץ, תקשיבו ללב שלכם תקשיבו לאמת שזועקת מתוככם!!!!!

העולם לא נחרב- "יש רבנו בעולם" !!!!

........................................................................

מי שנשאר היום בהבועל שופו-בנים זה בעיקר חסידים שוטים עם יציקת בטון בתוך הראש, שאולפו "לזרוק את השכל", לומר לעצמו כל היום אני עשיו אני לבן הארמי אני עמלק ובגלל זה כל מחשבה שלי היא פסולה, מלאה בפניות, בשנאה בתאוות, אני מטומטם גמור, ולכן אני לא יכול להבין כלום מרבי נחמן ללא תיווכו של אותו האיש. את כל המערכת הפסיכופתית הזאת מנהלים משפיעים כגון גולדבלום, צנעני, וולך, וסעדה שהפנימו את שגעון הגדלות לעומק - מהם חוששים שאם יתברר שזה נכון אז 40 שנה שהלכו לפח, מהם חוששים על מעמדם ופרנסתם, ומהם כאלו שסתם לא יכולים לעמוד מול הראי וחוזרים לעצמם כמו מנטרה - לא ייתכן שהייתי שותף ומקים של כת מטונפת כזאת, לא ייתכן שעבדתי 40 שנה לשווא בשביל הפסיכופת הזה, ויש כאלו שלא יכולים לסבול את המחשבה שכל השנים הם פשוט יגעו וסבלו לריק, התאמצו ומסרו את נפשם, זמנם, ממונם ומשפחותיהם עבור פסיכופת. אתם מבינים אותו האיש ייצר מערכות שלמות מתוחכמות להפליא שבהם נחשב יותר רק מי שסובל יותר: הולכים 20 ק"מ כיוון אחד לבית"ר בעצם יום השבת בשיא החום, ואחר כך נדחקים במסירות נפש להיכנס למרתף שלו, ושם עומדים צפופים אחד על ראשו של השני יותר ממאה איש בסלון צר וארוך שיכול לאכלס בקושי 30 אנשים, ואותו האיש מלהג השגות אלוקיות על נפוליאון הנרי השמיני ז'אן דארק מתובלים בכל מיני מאמרים על חובת שמירת הברית (בידיעה גמורה שאחרי השיעור הוא הולך לעשות חפוז קטן – באמת, אני לא מלעיגה ולא צוחקת, אני דיברתי אישית עם אותן נשים שהיו בחפוז לפעמים לפני השיעור ולפעמים אחרי השיעור ולפעמים זה בכלל לא היה חפוז אלא כמו בתיאור של נחמן שלום נמשך למעלה משעה) ואנשים פשוט מתעלפים לו מול העיניים ועם כל מתעלף הוא פשוט נדלק מעוצם הביטול שלהם אליו והשליטה שלו בנשמות שלהם, ומוסיף ללהג עוד ועוד עד שמישהו מהשומרים "הרשעים" או זרש יפסיקו את החוכא ואיטלולא הזאת, והוא בענוות חן מתבטל אליהם. איזה עורות!!! איזה דעת תורה!!! איזה שממה.

6 תגובות:

  1. המקרה הזה הוא שיעור לכל בית ישראל,

    אם זה נראה שהחצר של הרב שלך מעודדת התנהגות פסיכית, אז הרב פסיכי.
    אם נראה שהחצר של הרב שלך מסתובבת רק סביב כסף, אז הרב שלך רודף בצע,
    אם נראה לך שהחצר של הרב שלך מסתובבת סביב לעשות לרב כבוד, אז הוא רודף כבוד ולא חשוב איזה הצגות הוא עושה,
    אם נראה לך שהרב שלך מחטט לכולם יותר מידי בחיים,אז הוא מחטט לכולם יותר מידי בחיים,
    אם נראה לך שהרב שלך מפרש את כל התורה באופן שהוא נעלה ממך, ואתה צריך לשרת אותו, הוא אגואיסט ואינטרסנט

    אם הרב מחנך אותך שאין לך שכל, ורק לו יש שכל, ואסור לך לסמוך על השכל הישר שלך אלא כל דבר צריך לשאול אותו, וכמה שמה שהוא אומר יותר מוזר סימן שהוא מבין ואתה לא מבין (ואיך שהוא כל הדברים האלה גורמים לך לוותר על שלך לטובתו), האיש הזה שאתה חושב שהוא הרב שלך הוא שתלטן שפשוט נהנה לשלוט בחיים של אחרים ולשעבד אותם אליו.

    וכו' וכו'

    מי שיש לו להוסיף שיוסיף.

    השבמחק
  2. מה זה "חפוז קטן" שמופיע בכתבה שהרב עשה לפני השיעור או אחרי השיעור?
    אולי אפשר לתת הסבר מה זה ומה רע בזה?

    השבמחק
  3. הכוונה שעשה תשובה מהר (עלה לעולם האצילות וחזר במהירות רבה, ותשובה צריך לעשות בישוב הדעת או בהתלהבות, בכל אופן לא במהירות.

    השבמחק
  4. איזו חוצפה יש לכם להעתיק כתבות מהפייסבוק בלי לברר את המקור האם זה נכון או לא? כל המגיבים באתר "נפגעי שובו בנים" הם בשמות בדויים, ורובם שם בכלל לא היו בשובו בנים, אלא סתם ננחים צמאי דם רבנים.

    "ארור מכה רעהו בסתר".

    השבמחק
  5. מחאת התורה - ארור מכה רעהו בסתר!15 בנובמבר 2013 בשעה 6:24

    אזהרה חמורה וחריפה!!!

    לכל המעלילים ומוציאים לעז בחוצפתן על הרב אליעזר ברלנד, בפרט אשר אין להם אף היתר משום רב ואין דעת תורה נוחה ועומדת מאחורי מעשיהם, והם חכמים בעני עצמם ומסמכים עצמם לרבנים ולצדיקים וחושבים שהעולם מסתובב עפ"י חכמתם, ופועלים הכל רק לשם כבודם ששמם יצא כלוחמים ומנצחים, שהם אלו ש"ניצחו" והפילו את הרב ברלנד וקהילתו, ה' ישמור אותנו מהם ושכמותם, והם בכלל רודפי היהדות והציבור החרד את דבר ה' ויש להתרחק ולהזהיר מהם לבל יקבל מהם שום אדם רכילות ולשון הרע ויזיקו לו בארס שלהם.

    הזהרו בגחלתן (יתד היהדות)

    מפיצי פלסתר על פי דין תורה דינם כדין רודף וחל עליהם "חרם הקדמונים"

    ברם פעמים כותבי הפלסתר חותמים בשם בני התורה או החרדים לדבר ה' או תלמיד חכם פלוני או אלמוני וכדומה, ובזה מתירים לעצמם לבזות רב אחר, או שחותמים בשם תלמידיו של אותו רב והם עושים ממש היפך דעתו, ותימה עליהם איזה תלמידים הם וכי בשם ה' ותורתו הם באים, הבל יפצה פיהם, וכיצד מסוגלים הם לכתוב כך בשעה שכל הקורא דבריהם רואה עין בעין הביזיון הנורא והקנאה והשנאה אשר בוקעת מפיהם או מפי כתבם ומרגיש הוא שכל דבריהם רק לקנטר ולחרחר ריב אשר על זה אמרו חז"ל במסכת ברכות (יז.) כל העוסק בתורה שלא שלמה נוח לו שלא נברא ועיין בתוס' במסכת פסחים (נו.), והם משתמשים בשם התורה כקרדום ע"מ לחפור בו. אוי להם מיום הדין אוי להם מיום התוכחה.

    ומלבד זה שיש להם דין רודף, לאלו שכותבים דברי נאצה ומפרסמים אותם ברבים, אפילו על סתם אדם, על כגון זה אמרו במסכת סוטה (כט.) פרק הישן תחת המטה, בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין, על כותבי פלסתר. ופירש רש"י ומכתבי עמל לשום דופי על אדם לכתוב בשמו מה שלא צווה. והוא הדין בנידון דידן. ובגמרא לעיל אמרינן, תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל וכו'. עש"ב. וראה לרבי חיים פלאג'י ז"ל בספרו צוואה מחיים (ובמאמר: מה שקראו בבתי כנסיות. וע"ע בספרו לב חיים סימן קנב):
    שכתב שאלו הכותבים פלסתר ומפרסמים ברבים, ואינם חותמים עליהם את שמם, "הרי הם נלכדים בחרם הקדמונים" רח"ל, וז"ל: אולם שיהא ברור, כי מי שעבר על החרם של הרבנים הקדמונים, לקדושים אשר בארץ המה, אשר החרימו מי שכותב דבר בעילום שם וכו' עש"ב. והארכנו בזה במקו"א. ע"ש.

    מפחדים מהאמת

    ועל כן כמה צריך להזהר בדבר זה מאוד, אשר לצערינו, ישנם בדור הזה, כמה ריקים ופוחזים, עושים דין לעצמם, ומפרסמים דברי נאצה ברבים, מלבד החילול ה' הגדול, הנובע מזה, ואיסור לשון הרע ורכילות, וכו' וכו', הרי הם נלכדים בחרם הקדמונים, ועל כן יש לפרסם ולהודיע דבר זה ברבים, ולתקן מכשול הזה.
    ובכלל ניכר בעליל, שכל מי שיהיה מפרסם דברי נאצה ברבים, אין כוונתו לש"ש כלל ועיקר, ואף אינו מאמין באמונה שלמה בבורא יתברך, כי ממה נפשך, אם צריך לפרסם דברים אלו ברבים, שיפנה לגדולי ישראל, ליושבים על מדין, ויחתים אותם על זה, ואם אינו עושה כן הרי יודע הוא שלא יחתמו לו, אם כן איך מעיז לפרסמם ברבים. על כן כמה צריך להוסיף שמירה על שמירה ולהתרחק מלדבר על החכמים, שכמה חמור ונורא עוון זה, דלא מספיק שמפסיד עולם הבא אלא גם תורתו בעולם הזה נעשית לו סם המוות. אוי להם מיום הדין אוי להם מיום התוכחה, מה יענו ומה יאמרו ביום הדין לעתיד לבוא.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.