רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 6 בינואר 2013

תסכולים של אשה חרדית...

מביא אני  כאן מכתב של אשה חרדית-ליטאית מבני ברק שלא יכלה עוד להתאפק מן הקורה ברחוב החרדי, נמאס לה מן הפשקווילים והמכתבים למיניהם מצורת הדיבור וההתנהגות החרדית וכותבת מעומק ליבה:

להלן העתק מהתסכולים שפרקתי הרגע על המקלדת:
נפל לידי הגליון על המכות של נתי גרוסמן חטף,
ובא לי לצעוק דיייייייייייייייייייייייייייייייייייי,
אני חרדית מתוך המחנה ובא לי להקיא מכל המחלוקות מכל הצדדים,
אני עוד חובשת פאה, אבל בקרוב אני חושבת לעזוב, אם בשם התורה כולם מרשים לעצמם להמשיך לפלג, לסכסך, להתמסכן,
מתי תקום חצר אחת עם גדולה נפשית  אמיתית , שתגיד: כל המחלוקת רק עושות רע, רק מרעילות תאויר. ולא משנה בדיוק עם מי הצדק.
מתי יקום מי שיגיד: אני מותר על "העמידה על העקרונות" אני מותר על הכבוד אני לא מגיב יותר, אני יחטוף, ולא יגיב. וכשלא מגיבים, אין לצד השני פרטנר למריבה, והיא דועכת.
דייייייייייייייייייייבא לי להקיא מהציבור שנולדתי לתוכו, אין כאן שום מידות טובות, התורה לא עושה כלום לבני אדם,
ואם התורה לא משפיעה כלום, כנראה שהיא לא אמיתית, אתם גורמים שאני בקרוב עוזבת.
בכלל מגוחך למצוא פשקוילים עם אותיות שחורות.מישהו חושב שמישהו לוקח את זה ברצינות? מישהו חושב שמישהו אוביקטיבי משתכנע מזה,???? מקסימום זה מחזק את הצד שהדפיס תפשקויל להתבצר בעמדתו עוד יותר.
יש אינפלציה מטורפת של פשקוילים מכל צד, אף אחד לא לוקח ברצינות שום פשקוויל, בכולם יש את אותם ביטויים בומבסטיים, רק החתימות משתנות.
אם יש גהנום, ישבו שם בטוח גם שמוליק מרקוביץ, גם ליזר כהנמן וגם כל ה"עקרוניים" מחרחרי המריבות מכל הפלגים.
איכס, איזה ציבור מגעיל זה הציבור החרדי, איכס אני מקללת תיום שנולדתי לתוכו, את העקרוניים הצבועים שפועלים רק לשם שמים מכל המחנות.
כן, וגם את נתי גרוסמן רק בגלל שהוא עבד תמורת משכורת שמנה בלכתוב מאמרים נגד יציאה לעבודה של אברכים מסכנים, כאלו שכל מה שעשו בכולל זה לסדר את עלוני השבת, וערמות הפשקוילים בערמות. הוא עבד בלהרבות להם את חוסר הבטחון בלעשות איזה שינוי קל למען משפחתם. אבל אחרי שסיים את עבודתו עם המשכורת השמנה טס לחופשות מנקרות עיניים בחו"ל.
לא, אני מתעבת גם את הצד השני, אבל במסגרת פריקת העצבים הכללית, פרקתי את הכעס הספציפי הזה עליו.
דיייייי
אתם מגעילים מכל הצדדים, מכל החוגים, הגועל מבצבץ מכל מקום שבו בשם העקרונות מרשים הכל

20 תגובות:

  1. למרות שממרחק קילומטר - ללא משקפת - אפשר לראות שהמכתב לא אותנטי, ובגלל העילגות שבו קל להגיע למסקנה שהוא נכתב על ידי אחד מנושאי כליך (אם הוא היה נכתב על ידך ממש, הוא היה עילג פי כמה)אני מזדהה עם על מילה מתוכנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שזה גבר בכלל שכתב את התגובה.או איזו טשאלמרית אנאלפאבתית, שלא יודעת עברית טוב ורוצה לעשות "דאווינים" . אף ליטאית לא כותבת ברמת גנון כמוה.
      אבל אני מתפלא עליך חיים: היא לא גורית ולא נפגעת אברהם בנימין זילברברג? מה זה? יש כאלה שרוצים לנשור גם מהליטאים?!

      מחק
  2. אני חייב לציין, שהגם שצד השני עובר עכשיו מלשינות ומסירות באופן הכי אכזרי שיש, הם לא הגיבו כלל וכלל, כנראה להם יש שכל!

    השבמחק
  3. בס"ד


    כותבת נכבדה ויקרה – שלום!


    השאלות והלבטים שהעלית הם מורכבים, ואשתדל לענות עליהם בתמצית.

    א. תורתנו הקדושה היא תורת אמת, ואין כל קשר בינה לבין התנהגות חלקים נרחבים בציבור החרדי.

    ב. היצרים הרעים של האדם אינם דבר חדש (כי יצר לב האדם רע מנעוריו). כמו"כ המחלוקות בין המגזרים הם תופעה נושנה (עיין ערך קורח ועדתו). אבל... אין כל קשר ביניהם לבין אמיתות התורה והציוויים האלוקיים. אדרבה: התורה עצמה מורה לנו להתייחס אל הנ"ל בהתאם.

    ג. לא שופכים את המים העכורים יחד עם התינוק! ואין כל סיבה להשליך את תורת ה', את מצוותיו, את המאור שבתורה (תתפלאי: יש דבר כזה...) – יחד עם העוולות של חלקים בציבור החרדי.

    ד. ועתה לשאילת השאלות שהעלית "מדוע א"כ להשתייך למגזר החרדי?", התשובה ע"כ היא פשוטה בתכלית: הציבור החרדי בימינו מהווה פלטפורמה לחינוך האדם לשמירת התורה ומצוותיה ולהתעלות בדרך המובילה בית א-ל.

    אינך יכולה להתעלם מהעובדה שהציבור החרדי גם מצמיח מידות נאצלות, אנשים יראים ושלמים, עובדי ה' באמת, וגדולי ישראל.

    לסיכום, למרות כל הכעסים והתסכולים צריך לזכור: כי בניגוד לחברות אנושיות אחרות הדוגלות בפריקת יצרים – הציבור החרדי לפחות מחנך את האדם לשאוף להתעלות ולהתקרב אל בוראו. ולכן קל יותר להתעלות ברוחניות כשחיים בסביבה חרדית ומשתדלים להפנות את הזרקור לעבר הצדיקים ואנשי האיכות.

    השבמחק
    תשובות
    1. לכותב שעונה בפרוט.

      אני לא כותבת המכתב לשאולזון.
      אבל גם אני חושבת ברצינות לתת בעיטה לציבור.
      ואכתוב לפי נקודות שכתבת.
      א. התורה היא אכן תורת אמת. מה קשור?
      ב.נכון, יצרים אינם דבר חדש.
      ג. את המים העכורים עם התינוק אתם שופכים. העומדים בראש. סליחה, אתם שופכים את התינוק ומשאירים מים עכורים. על העכורים שומרים ...
      עברות דאוריתא עושים בראש חוצות. לשון הרע, הלבנת פנים, שקרים, גזל בחסות החוק או בחסות דבר תורה. השגת כסף שלא ביושר. הונאת דברים כל זה דאורייתא.
      אבל דרבנן שבדרבנן, כמו טלטול כלאחר יד במקום שיש ערוב ולא מספיק סומכים, זה חמור. או לנסוע על אופנים. (שום אברך לא מעז).חומרות כאלו הפכו למסט. (וגם מהדרין.) נקטתי פה סתם דוגמאות, אבל כל אברך ידע לתת עוד. דאורייתות, שטויות. חומרות, זה בסדר.על זה שומרים.
      אז איפה המים ואיפה התינוק?
      ד. ועתה לשאילת השאלות, מדוע להשתייך. כי נתקלתי אישית בכמה עומדים בראש שסרחו, או שאולי מחמירים אבל לא יראים באמת.
      אז למה להשתיך, לאמבטיה העכורה הזו? מוטב אזוז לי עם התינוק, ותשאירו לעצמכם מים עכורים, שאתם מדמים בהם בורות מים נקיים.
      בואו נסגור, שאני ממשיכה לשמור מצוות (בענין על דאוריתא, קצת פחות לשון הרע ויותר הקפדה לא לשקר, ולא לנקוט באלימות) ולא קוראת לעצמי יותר חרדית. עכשיו בסדר?

      אשמח לתשובתך, או תשובת כל מישהו אחר בקי.
      בכאב.

      בוגרת מימסד חרדי.

      מחק
    2. בס"ד


      לכותבת הנכבדה – שוב שלום!


      נתחיל בזה שאני מעריך אותך על זה שאינך מוכנה להסכים לכל עוול חרדי, ולזרום עם כולם כמו שה בעדר.

      ועכשיו ברשותך – נעשה קצת סדר:

      עיוותים, פרטיים או ציבוריים, היו מאז ומעולם, וכלשונו הזהב של הרמב"ם זצ"ל באגרותיו: "...ובידי חסיד קופא על שמריו ומטומטם... ואלה הם הרוב..."

      ברור מאיליו, שבכל קיבוץ כלשהו של בני אדם נמצא עיוותים בסדרי גודל שונים: כמו"כ, ברור כי גם אלו העומדים בראש אינם חסינים ממחלת העיוות והטמטום: ולכן, זעם על עיוות של חלקים מהציבור, או על עיוות של פרנסים חסרי דעת - אין בו בכדי להוות שיקול מכריע בבחירת ההשתייכות הציבורית.

      עיוותים אלו לא מנעו כמובן מהרמב"ם בזמנו, וכמו"כ לא אמור למנוע מאתנו בימינו אנו, להשתייך לציבור יראי השם בכל מקומות מושבותיהם.

      אינך אמורה להשתייך, כמובן, לאמבטיה העכורה: את אמורה לחפש ולמצוא (וניתן לעשות זאת בקלות!) אנשי חסד, בעלי סברא ישרה, יראי ה' באמת, ולהשתייך אליהם! הם הם אלו שניתן לכנותם הציבור החרדי! ואליהם – ורק אליהם – הינך אמורה להשתייך.

      לענ"ד, את טועה בזה שאת מתייחסת לציבור החרדי כקולקטיב: ובדיוק לשם מטרה זו הקב"ה חנן אותך בשכל. כדי שתדעי לברור את הגרעינים מן המוץ, את בעלי המידות מן המושחתים, את בעלי הסברא הישרה מן התועים, וכן על זה הדרך.

      אני עדיין איתן בדעתי, כי למרות כל הטענות, אין עוד בעולם קבוץ של אנשים שהצמיח פירות מפוארים כמו צבור היראים לדבר ה'.

      עדיף לתת את הבעיטה לעיוותים – ולא לציבור...

      מחק
    3. לכותב דלעיל.

      תודה על תשובה עניינית.

      ועדיין, מספר שאלות.
      איך בדיוק אשה אמורה "לחפש ולמצוא (וניתן לעשות זאת בקלות!) אנשי חסד, בעלי סברא ישרה, יראי ה' באמת, ולהשתייך אליהם!" למגדר נשים יש גדרות ברורים. כמי שמשתייכת למגדר זה דרך כמעט יחידה להחליף חברה היא לצאת לגמרי החוצה! (אין לי כניסה אצל מרבית הרבנים, אפשרות לבחור רב, שלא לדבר על שיוך קהילתי).

      ב. ציבור חרדי נתפס כקולקטיב לא אצלי. אלא בחוץ וגם בעיניו עצמו. לא נוח לי לקבל קטלוג חרדיות מבחץ, ומול זה להתאכזב מכל מיני "חרדים" מבית. בשביל מה?

      ג. ושוב, נניח שציבור זה גידל פירות. אז מה? חלו שינויים. כיום יש בו כל כך הרבה קלקול. כמה זמן אפשר לחיות פה על תהילת עבר?

      ד. ובענין שכל. שוב ושוב דורשים מכל מי ששיך לקולקטיב להסכים או לשתוק או למחות או להצביע או לאכול הכשרים, לא בגלל דבר נכון אלא בגלל אינטרסים, ולא לסמוך על הגיון או שקול דעת. (לפחות בחלקים לא מעטים בציבור זה, שקול דעת הוא דבר פסול).

      ה. ועדיין אשאל. להגדיר אי מי כלא חרדי/ת. רק מקימ/ת מצוות. מה רע בכך?

      בוגרת מימסד חרדי

      מחק
    4. בס"ד



      לכותבת הנכבדה – שוב שלום!


      אני חייב לציין, כי את נראית לי אשה משכילה, שרוצה לעמוד על חקר האמת, ואין לי ספק כי בסופו של דבר את אכן תמצאי את שביל הזהב המחלק בין התנהגות חלקים בציבור החרדי - לבין האמונה בה' וקיום תורתו.

      לשאלתך, "איך בדיוק אשה אמורה "לחפש ולמצוא וכו'": ייתכן כי בתור אשה אולי יותר קשה למצוא את הנ"ל. יחד עם זאת, כיון שהדבר בנפשך, אין ברירה אלא לעבוד קשה, לחפש ואף למצוא אנשים/נשים חכמים ויראי שמים המהווים מופת ודוגמא להתנהלות נאותה בדרך ה'.

      כמו בכל תחום בחיים, ייתכן מאוד כי נכונו לך אכזבות והפתעות. אך אלו הם החיים. וזהו בעצם רצון הבורא: לראות את הבחירים שבברואיו מטפסים במעלה ההר ומשתדלים כמיטב יכולתם לעלות ולצעוד בדרך האמת. וכבר אמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך – מוליכים אותו".

      כפי שציינת, בציבור החרדי אכן יש הרבה קלקול, אבל... יש גם הרבה איכות... ויש גם הרבה עבודת המידות... ויש גם הרבה חסד... ויש גם הרבה תורה... הקיצער: תפני את הזרקור לעבר מטרות חיוביות.

      מעניין מי הטיפש שהורה לך לא לסמוך על הגיון ושיקול דעת? אתמהה?! הגיון ושיקול דעת הם אבני יסוד בסיסיים בדרך ה'.


      אין הבדל בין "מקיימת מצוות" - לבין "חרדית"! נקודה!

      מחק
    5. תודה על התשובה,
      ועוד שתי שאלות קטנות.

      מי הורה לא לסמוך על שכל, מערכת החינוך. שמעודדת תמימות (ואני יכולה להבין אותם)ורבים מאלו שעובדים במערכת.
      (וזו לדוגמא מערכת שגורמת לומר, מה זה חרדי?)

      אם אין הבדל בין 'מקים מצוות' ו'חרדי', איזה פסול יש במי שכיפתו סרוגה, או מכנסיו כחולים, והוא ירא שמים?
      מסביב קוראים חרדי לפרפר חובש שטרימל, ולא לסרוג ירא שמים. או לחובש כפה צבעונית. יש הבדל גדול כיום בין 'מקים מצוות' ובין 'חרדי' וזה בדיוק או בערך הפוינט בשאלות.

      זו כנראה לא מסגרת נאותה להאריך. אבל מכל מקום, תודה על התשובות.

      (טוב לדעת ש(אולי)יש תשובות.)

      בוגרת מימסד חרדי.

      מחק
    6. בס"ד


      כל מערכת חינוכית (לאו דווקא חרדית) מעודדת ומעדיפה תמימות – מסיבה פשוטה: המורים אוהבים חיים קלים!

      ילד תמים - קונה כל לוקש, אינו מתקומם כנגד עוולות, ואינו גורם למורה להפעיל את הראש ולהתמודד עם האמת.

      ילד משכיל - מאלץ את המורה להיות סבלן, קשוב, מקורי, ולהתמודד מול האמת כפי שהיא: יש מעט מאוד מורים האוהבים זאת...


      ולשאלתך השנייה: בתור אשה חכמה ומשכילה, לא אמור לעניין אותך כלל וכלל, למי הסביבה קוראת חרדי: מה שחשוב בסופו של דבר זה: למי הקב"ה קורא חרדי... אל תשכחי בבקשה שאת חיה בעולם השקר...

      יחד עם זאת, את חייבת להיות שלימה עם עצמך ועם אלוקייך, לפני שאת מכריעה בשאלה הגורלית – "איזו סביבה אידיאלית עבורך".

      כלומר: עלייך לעשות חושבים, באיזו סביבה, ובאיזו קהילה יש לך את מירב הסיכויים לקיים את רצון ה' ואת מצוותיו כראוי.


      לסיום, אצטט גם כאן את לשון הזהב של הרמב"ם זצ"ל באגרת השמד וז"ל:

      "והעצה שאני יועץ לנפשי, והדעת שאני רוצה בה לי ולאהובי ולכל מבקש ממני עצה: שיצא מאלה המקומות (שאינו יכול לעבוד את ה' כראוי) וילך למקום שהוא יכול להעמיד דתו ולקיים תורתו בלא אונס" - - -

      - - - "ולא יפחד, ויעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו, כי דת ה' שהנחיל אותנו גדולה, וחיובה קודם לכל המקרים הבזויים בעיני המשכילים: שהם אינם עומדים - ויראת ה' היא שעומדת!"

      מחק
    7. ואיזה כיף, למי שלמד את הטקסטים האלו בזמן,
      ולא מנעו ממנו ללמוד ולשאול,
      ולא מלאו אותו רק בתקנון וכללים.
      שגורמים לעסוק בפרטים,
      ומחמיצים את העיקר.

      אולי לא מאוחר (אני מסתפקת).

      בכל מקרה, תודה.

      מחק
  4. לכותבת היקרה
    ככל שהמימסד החרדי הוא אכן מגעיל,אני יורק עליו,אבל לא אעזוב את השם יתברך ואת התורה.ואם יש לי שאלות בהלכה-אשאל רב.ואם אני צריך לפרוק את הכעס שלי ואת התיסכולים-אני הולך ל"התבודדות" כפי שלימד אותי רבי נחמן מברסלב.ושם אני אספר להשם יתברך כל מה שמעיק עלי.
    הוא תמיד מושיע.

    השבמחק
  5. המחייך עלייך כל הזמן6 בינואר 2013 בשעה 7:48

    עוד זונה שיקצע במרפסת כאילו בצד השני אין שחיתויות רוע ופשע ומה לא דפקת את אגד עם הפאה המסריחה שלך

    השבמחק
    תשובות
    1. הסגנון המגעיל שלך ממש מדהים

      מחק
    2. המרחם על נשמתך העלובה והדפוקה6 בינואר 2013 בשעה 15:17

      כל מה שכתבתי מתאים מאד למקום המעבר הבא שלך ועדיין הוא דל וצנוע ביחס למה שתשמעי שם החברה שם מחכים לך להתראות שם בקרוב

      מחק
  6. ישנם דברים שאת צודקת, אבל זה לא סיבה לרדת מהדת בגלל זה, זה איך שהוא פירצה לתירוץ לרדת מהדת, נכון, גם לי מאוד מפריע כל המצב הזה, אבל אנחנו צריכים לעשות הפרדה חזקה בין היהדות לבין המחלוקות.

    השבמחק
  7. אממממ.
    תודה לכל המגיבים,
    תודה על התשובות ההשקפתיות
    וזה מעודד לקרוא שיש עוד אנשים שפויים במחנה.

    השבמחק
  8. דיייייי תנוחי... :)

    השבמחק
  9. I felt your truth coming out of the page!! it made me cry
    !!I hope you find a path that makes you happy

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.